Yuval:
הי נינו, מה שלומך?
Nino:
הי יובל, הכל בסדר. מה שלומך?
Yuval:
מעולה. מזל טוב על הספר
Nino:
תודה רבה! אני שמחה שהוא יצא
Yuval:
גם אני! הוא גם יוצא דופן בסיפורים שהוא מביא, וגם בקו האמנותי שלו, אז אם יורשה לי – השמחה כפולה
Nino:
טוב לשמוע, זאת הייתה חלק מהמטרה – להביא סיפורים שבדרך כלל לא מגיעים לרומן גרפי, מבחינת סוג הנרטיב וגם האופן שבו הם מאויירים
Yuval:
בואי תספרי קצת על מה הספר, מה הוא כולל
Nino:
יש בספר חמישה סיפורים קצרים, המבוססים על מיתוסים גיאורגיים שליוו אותי מהילדות. כל סיפור עומד בנפרד, אבל יש ביניהם הרבה מהמשותף כך שהם יוצרים איזשהו מכלול. עיבדתי את הסיפורים בעצמי, השארתי את השלד של הנרטיב ותירגמתי לעברית. אמנם הדמויות רחוקות מאיתנו מבחינת הזמן ההיסטורי שבו העלילה מתרחשת, אבל הן היו מאוד נוכחות בילדות שלי ולאורך ההתבגרות. היה לי חשוב להדגיש איך יש בהן ממדים שרלוונטיים גם לימינו
Yuval:
את יכולה לתת דוגמה לסיפור כזה?
Nino:
הסיפור של הקדושה נינו: ילדה שהייתה לה התגלות (אלוהית), והחליטה לבשר על ההתגלות שחוותה באיזור הקווקז. היא יצאה למסע עם מטרה מסוימת, בדרך שעברה התנגשה מול כוחות של גבריות, פטריארכליות. בסוף היא מצליחה, אבל בדרך היא חווה אלימות – רוצחים כמה מהנעשות שמלוות שלה; זה מסע לחופש, מסע אידיאולוגי, כמובן בהקשר של תרבות מצ׳ואיסטית. בעבורי היא הייתה דוגמה למציאות אחרת מבחינה מגדרית. היא שורדת ועל שמה השם נינו, שהוא השם הכי נפוץ בגיאורגיה לנשים
Yuval:
וואלה… לא ידעתי
Nino:
היא הראשונה שהביאה את הנצרות, מבשרת את הבשורה, נכנסת לגיאורגיה עם צלב, גוזרת את השיער וקושרת את העץ של הצלב עם השיער שלה. משהו מאוד סימבולי, דימוי חזק
Yuval:
מעניין
Nino:
אבל לא גדלתי כנוצריה אלא כיהודיה, אז לא יכולתי בעצמי ממש להתחבר לממד הזה בסיפור – הצלב לא נכח בחיים שלנו. דרך העיבוד של זה כחלק מהספר, התמודדתי עם המקום של המיתוס החזק הזה, שאני נושאת את השם שלו, בחיים שלי
Yuval:
מאיפה מתחילים? קודם היו כל הסיפורים ואז התחלת לאייר? זה היה במקביל?
Nino:
את הסיפור הראשון עשיתי כבר ב־2009, בחופשה בין שנה א׳ ל־ב׳ בתואר השני בשטוקהולם, על סנט גאורג: התחלתי עם הדימוי של סנט גאורג עצמו, כשהוא מנצח דרקון, זה היה מוטיב מאוד חזק. אחרי זה, כשזכיתי במענק ממפעל הפיס והתחלתי ממש לעבוד על הספר, עבדתי במקביל: עשיתי מחקר רקע על הסיפורים, סיננתי והחלטתי במה להתמקד. בינתיים גם ציירתי באופן חופשי, התאמנתי על הקו, גיבשתי שפה חזותית.
בשלב מאוחר יותר הדברים התחילו להתחבר אחד לשני, והייתה הרבה עבודת עריכה – היה המון חומר, לכל סצינה יש הרבה גרסאות, אז היה תהליך באמת ארוך ומשמעותי של עיבוד, סינון, פוקוס. הספר יצא מתומצת ומדוייק, היה לי ברור בשלב כלשהו שזה דגש משמעותי, לא להתפזר אלא לחדד, ולהעביר את תחושת הנזירות שמאפיינת את הדמויות והנרטיבים. כמו הסיפורים, גם בקו
Yuval:
וההחלטה להישאר רק עם הצבע השחור התקבלה כבר בהתחלה?
Nino:
כן, זה היה משהו משלב ראשוני. יש לי חיבור לדיו – קשה לשלוט בו. חיפשתי וניסיתי כל מיני טכניקות, עם הדיו הגעתי לשפה חזותית שדיברה עם הטקסט והנושא שגיבש את האופי של הספר. גם בהמשך כשהגשתי את הבקשה למפעל הפיס, הייתי צריכה להגיש הצעה ספציפית אז לא רציתי לשנות את זה. זה היה אתגר טוב, ההתחייבות ואז ההתמדה
Yuval:
באופן יחסי יש הרבה פרטים ומעט טקסט בכל כפולה, ולפעמים יש הרגשה של ספר סקיצות, מה שגם נותן לספר את האופי המיוחד שלו. זה משהו שלקחת בחשבון? שהיית מודעת לו?
Nino:
רציתי לשמר את אופי הקו הראשוני, לא חששתי שזה יהיה דומה לספר סקיצות. רציתי לאתגר את הפורמט המקובל של רומן גרפי, החיבור בין מילה לדימוי בתור משהו פחות מובן מאליו, יחסים לא שקופים וחד־ממדיים. רציתי שהטקסט יהיה רשום, שיהיה לו מקום בפני עצמו ולא כליווי או כהשלמת תוכן. אז כן, הייתי מודעת לזה בהחלט, זה מסוג הדברים שאני בעצמי אוהבת לראות אצל יוצרים אחרים: משהו לא לגמרי מלוטש, מודע למדיום ומתייחס אליו בלי להגזים ברפלקסיביות. כמו נגיד לשמוע חזרות של מקהלה או תזמורת, יש בזה משהו גולמי שנוגע אחרת
Yuval:
מסכים לגמרי! זה בכלל משהו שמאפיין את העבודות שלך, אם אני גם נזכר בשם, תואר, התערוכה שאצרתי ביחד עם חגית פלג רותם בשנה שעברה בשבוע האיור, ושהשתתפת בה ביחד עם נטעלי רון־רז, קרן כץ ונועה שניר
Nino:
נכון! תערוכה מעולה וחשובה. שם הצגתי את The King Announced – הדפס משי של חמישה מטרים, גם סיפור על מלחמה. אז זאת הייתה תגובה למלחמה בין רוסיה לגיאורגיה בקיץ 2008, ובמובנים מסוימים זו הייתה הסנונית הראשונה של הכיוון הזה. רק הפורמט כמובן אחר: שם זה היה בגדול, נרטיב שנפרס על פני בד
Yuval:
מתי עלית לארץ מגאורגיה?
Nino:
1999, כשהייתי בת 19. הגעתי לבד ואחר כך המשפחה הצטרפה מטביליסי
Yuval:
אז עלית לארץ, למדת במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, תואר שני עשית בשטוקהולם, והוצאת עכשיו ספר על גיאורגיה, וזה ללא ספק מסלול יוצא דופן. את יודעת להגיד אם או איך המסלול הזה השפיע על הבחירות האמנותיות שלך?
Nino:
אחרי בצלאל עבדתי בהיי־טק וגם במשרד עיצוב. איירתי לעיתונות ומגזינים, מהר מאוד הבנתי שאני צריכה במקביל מקום לקול שלי. כבר בבצלאל ידעתי מה אני רוצה להגיד, אבל לא ידעתי שקשה למצוא מסגרת שבה אפשר לעשות את זה. הלימודים בשבדיה חידדו את המודעות שלי ואת היכולת לשים רגל ולהגיד שאני עושה את זה, בלי שמישהו אחר יזום. הרבה פעמים שואלים ״מה הקהל אוהב, מי קהל היעד ומה הוא רוצה״, ובשביל זה עושים את הדברים. אצלי ההבנה הייתה שאני רוצה לעשות דברים שהקהל לא יודע או מודע לזה שהוא רוצה.
אחרי שטוקהולם הייתי ב־fellowship בשני ארכיונים, Ryerson Image Centre בטורונטו ו־Center for Jewish History בניו יורק. העבודה דווקא בארכיונים גם כיוונה אותי להתעסקות עם שאלות של היסטוריה והשילוב בין האישי־ביוגרפי לפוליטי־חברתי. המסלול והבחירות מעצבים זה את זה…דיאלקטיקה
Yuval:
אני פשוט שואל, כי זה באמת ספר יצא דופן, ואני חושב שלכאורה אין בו שום דבר ישראלי, מלבד השפה העברית. ולא שישראלי זה טוב או רע, ולא שאני יודע להגיד מה זה ישראלי…
ואולי זה מה שמושך אותי בו
Nino:
השפה העברית זה המון. אולי הניגוד הזה בין התוכן ה״לא־ישראלי״ לעברית, באמת מושך בספר – זה מה שמעניין אותי, הקשר בין שפה, מקום לתרבות. הספר מתחיל מירושלים, שבתרבות הנוצרית בגאורגיה הייתה דימוי אחד, ואילו ירושלים אומרת משהו אחר במקומות ולעמים שונים. בספר עצמו יש שכבות שונות של היסטוריה שהשפה העברית מצטרפת אליהן. והשפה העברית היא, בעצם, ישראלית
Yuval:
יפה. משהו חשוב נוסף להגיד לפני שמסיימים?
Nino:
אני שמחה שיש גל של רומנים גרפיים שיוצאים בשנה האחרונה בארץ, וגאה להיות חלק ממנו
Yuval:
כן, זה בהחלט מעודד שמפעל הפיס תומך ביצירה הזו. באמת יש גל של רומנים גרפיים נפלאים שיצאו לאור השנה!
Nino:
ממש, נקווה שיהיה לזה המשך. ונגיד גם שביום חמישי בשעה 20:00 יתקיים אירוע ההשקה של הספר בחנות הספרים המגדלור, עם פאנל בהשתתפות רות אופנהיים (אוצרת), ננה שרייר, הלן ינובסקי (במאית דוקומנטרי). ועודד נעמן (סופר). אחרי זה הספר יהיה זמין לרכישה גם באתר שלי ובחנויות נוספות
The post מתחיל בטביליסי, ממשיך בירושלים, עובר בשטוקהולם appeared first on פורטפוליו.
