קספר הייקנקולט (Casper Heijkenskjöld) נולד וגדל בשבדיה. אחרי שלמד עיצוב גרפי בבית הספר לעיצוב בקולין שבדנמרק, נסע ללונדון ולניו יורק וחזר לקופנהגן ללמוד פרסום בבית הספר למדיה ועיתונות, כי חיפש אחר אתגרים חדשים והתעניין בהיבטים הקונספטואלים של העיצוב הגרפי. ״גם היום, אחרי שהבנתי שאני רוצה לעסוק בעיצוב ולא בפרסום, אני אוהב במיוחד את ההיבטים הללו בעבודה שלי. אני חושב שהשילוב בין קונספט ונראות אטרקטיבית הוא המפתח לעיצוב טוב.
״המסורת הגרפית השבדית עשירה יותר מזו שבדנמרק, ורמת הפרסום גבוהה יותר בזכות המגבלות, שלהן הוא כפוף. התקינות הפוליטית שרווחת בשבדיה – מה מותר ומה אסור להגיד – חייבה את הפרסום השבדי להשתכלל ולהעשות מתוחכם יותר. ובכל זאת אני אוהב לגור כאן, ומעדיף את החיים בקופנהגן על החיים בשטוקהולם או במאלמו״.
לפני כשנה וחצי אימו נפטרה והוא החליט שהיא צריך לשנות כל מיני דברים. כך, אחרי שעיצב לבד במשך חמש שנים, חבר לשני עמיתים ופתח עימם סטודיו משותף בשם glasyr. ״הייתי זקוק לרוח צוות: שיהיה לי עם מי לחלוק את הקשיים, לצד השמחה וההנאה שבעבודה. כשעבדתי לבד עיצבתי בעבור אנשים מהנטוורק שלי: חברים וחברים שלהם; לייבלים למוסיקה בדנמרק ולונדון, עבודות קטנות. הסגנון שלי היה יותר פרוע, כמו בסדרת הכרזות שעיצבתי למועדון Smutts. אני מרגיש שהגיע הזמן לדברים מיושבים יותר, אבל זה לא שחור ולבן. אני חושב שעטיפת התקליט שעיצבתי בעבור להקת SHY, משלבת בין העולמות״.
״כל פרוייקט מתחיל מקונספט; זה החלק שאני הכי נהנה ממנו. התדמית ל-MIX, פסטיבל סרטי הומו-לסבי-בי-טראנס, מתבססת על המעבר בין האותיות M ו-X. מההבט הקולנועי זאת מחווה לאנימציה שמבוססת על פריימים, ומבחינה תוכנית זאת מטאפורה למגוון האפשרויות שנמצאות על הטווח שבין גבר לאישה. הפוייל הכסוף שבו הוטבעו האותיות מייצר אפקט של קשת בענן – מקום לכל הצבעים – והשחור מגיע מעולם הקולנוע. השילוב בינהם יוצר מראה קלאסי וחגיגי, לכבוד חגיגות ה-30 להיווסדו של הפסטיבל״.
״אני מתחיל לעצב מסקיצות שאני מצייר ביד; זה יותר זורם. השימוש במחשב לא מספיק מהיר ומיידי בשבילי. השימוש בעט ונייר מאפשר לי לנוע בקלות רבה יותר בין שרבוט של סקיצות למחשבות שאני יכול לבטא בכתב, וללכת הלוך ושוב בין השניים.״
״הלוגו שעיצבתי בעבור חוות Kexlegård, מבוסס על מסורת שבדית עתיקה: במרכז כל חווה חקלאית עומד עץ גדול; הוא הלב והרוח החיה שלה. אי אפשר לוותר עליו. גם כאן עמד עץ אגוז גדול, אלא שבעלי החווה נאלצו לגדוע אותו מחשש שיפול על הבית. שכנעתי אותם שלמרות זאת כדאי שהעץ יהיה חלק מהלוגו, משום שכך זה היה תמיד, והלא זה רק עניין של זמן עד שהעץ החדש שיטעו יצמח כמו קודמו.
״במקום להיות חווה אורגנית, עניין יקר שכרוך בהרבה בירוקרטיה, אנשי החווה החליטו למתג את עצמם כמי שעושים ׳חוואות שקופה׳, שחושפת את תהליכי הגידול והיצור בחווה. הפרפורציה של האותיות באה לשקף את זה״.
״הלוגו שעיצבתי לסטודיו למחול STEPZ נועד להעביר תנועה וגמישות; התייחסתי אליו כמו אל תמונה בחשיפה ארוכה. בכלל, אני חושב שהאהבה שלי לאנימציה באה לידי ביטוי גם בעיצוב לפרינט. רצינו ליישם את אותו רעיון גם באתר האינטרנט של הסטודיו, כך שתנועת העכבר תצייר את ה׳מריחות׳ של הלוגו. למרות שזה נראה כמו רעיון טוב, חלק מהגולשים חשבו שזו תקלה, ולכן נאלצנו לבטל את זה. זה פקשוש שלנו – חוסר הבנה של קהל היעד. כמעצבים אנחנו אמורים לשים את הרעיונות שלנו במקום שאליו הם שייכים״.
״יש שני דברים שהיייתי רוצה לעשות בהמשך: לעבוד עם אמנים באופן מקיף ולעצב בעבורם תדמית חזותית, וידאו ובמה, לצד תכנון אסטרטגי – איך להשיק את העבודה שלהם, איפה ואיך זה צריך להראות. הדבר השני שהייתי רוצה לעשות הוא לעצב תדמית חזותית למדינה. אני מגיע משבדיה שיש לה מיתוג כולל, והייתי רוצה לעשות פרוייקט כזה גם בדנמרק״.
הראיון בתמיכת:
