בעבודותיו החדשות, מבקש גילעם לבחון את הגבולות האפשריים של ציוריו ורישומיו. כמי שעבד בעבר עם חומרים תעשייתיים וצייר על גבי קירות ברחוב ובמרחבים ציבוריים אחרים, חוקר גלעם את שפתו הציורית המתגבשת בתוך הסטודיו הסגור, ומייצא אותה אל חללי תצוגה אחרים ולראשונה אל חלל מוזיאלי. חומרי הציור הבסיסיים (מצע הבד ומסגרות העץ למתיחת הבד) נחקרים על ידו כאובייקטים בעלי תוקף אמנותי, ויחד עם חומרים נוספים כמו פיסות פרספקס, נייר וקרטון הם חוברים לציוריו ויוצרים מן היבריד ציורי פיסולי המתייחס לקיר, לאור ולחלל.
בציוריו של גילעם מופיע לאורך שנים קונטור המתאר דמות אנדרוגינית בגדלים שונים, עירומה ומכונסת, לעיתים ישובה על כסא או ניצבת בחלל ריק. הדמות נטולת הפנים נראית כמי שנשאבו ממנה החיים או ככזו שממתינה להתמלא בזהות חדשה. הקו המגדיר אותה הוא גם הקו שמבודד אותה מהמשטח הציורי ומהדהד אל תוך הקווים במערך הפיסולי שנבנה מסביבה וביחס אליה. בתערוכה הנוכחית תצא הדמות מתוך הקנבס המלבני וגבולותיה יוגדרו מחדש בדיאלוג עם החלל.
גילעם, יליד 1977, אמן רב תחומי הפועל בתוך הסטודיו ובמרחב הציבורי במקביל, גדל באיטליה, חי ועובד בתל אביב. בעל תואר בהיסטוריה ופילוסופיה מאוניברסיטת תל אביב וכן תואר בעיצוב מבצלאל. זוכה פרס פלדהיים בעיצוב (2010). השתתף בתוכנית שהות אמן של עמותת פעילה (2012). הציג בתערוכות קבוצתיות ויחיד בארץ ובחו״ל. עבודותיו נמצאות באוספים פרטיים בארץ ובחו״ל.
