Yuval:
הי שביט
Shavit:
הי יובל
Yuval:
קודם כל מזל טוב!
Shavit:
תודה רבה! הרגשת שמחה מהולה בעצב. מאמין שאתגעגע
Yuval:
אני יכול להבין.
אבל הנה חלפו ארבע שנים, ואני חייב להגיד שפרויקט הגמר שלך ממש ממש מוצלח. באמת
Shavit:
ווואוו, איזה כיף לשמוע. אני מוחמא מאוד מהתגובות שאני מקבל, לא רק החיוביות, לשם כיוונתי את הפרויקט
Yuval:
מאיפה בכלל הגיע הרעיון לעסוק ברעיון של מדינה דו־לאומית, לקרוא לה הגר, להקים לה צבא – וליצור להכול תדמית חזותית?
Shavit:
התחלתי את העיסוק שלי בקשר שבין עיצוב לנושאים חברתיים כבר בשלב יחסית מוקדם של הלימודים, מתוך הבנה שכמעצב יש לי על הכתפיים אחריות לשנות ולעורר מחשבה. הדבר התעצם בשנה האחרונה, על רקע הכותרות בחדשות והרלוונטיות של הדבר הזה שנקרא מדינה דו־לאומית. השם ״הגר״ הגיע מתוך ניסיון למצוא קווים מקבילים בין שני העמים, והצבא הגיע מתוך ניסיון ללכת למקומות הכי ״קדושים״ של התרבות הישראלית, ולהנכיח בהם את העם השני שנמצא כאן
Yuval:
ויצאת מתוך נקודת מוצא ש מדינה דו־לאומית היא דבר טוב? רע? בלתי נמנע?
Shavit:
בדעותיי האישיות אני לא תומך במדינה כזו, אבל הכוונה הייתה ליצור פרויקט שיש לו יותר מסוף אחד והצופה מחליט עם מה להישאר. אפשר להסתכל על הפרויקט הזה כעל פרויקט כאוטי שמנבא את סופה של המדינה היהודית, אבל אפשר גם להסתכל עליו כעל פרויקט שמנבא חיים משותפים במקומות הכי מורכבים, כמו צה״ל
Yuval:
ואז מה? איך ומאיפה מתחילים?
Shavit:
כמו שציינתי, מתחילים בלבדוק איפה שני העמים נפגשו במהלך ההיסטוריה ומהן נקודות החפיפה. הנקודה הראשונה היא כמובן התנ״ך. חטיבות הצבא, לדוגמה, נקראות על שם האבות הקדמונים המשותפים לשתי הדתות כשלכל חטיבה יש שם בעברית ותרגום מקביל בערבית: אברהם בעברית ואברהים בערבית, גבריאל וג׳יבריל ועוד.
הנקודה השנייה שעניינה אותי היא תחילת המאה ה־20 ותקופת בצלאל, תקופה שבה יהודים השילו מעצמם את המאפיינים התרבותיים הגלותיים, רכבו על גמלים וחבשו כאפייה לראשם. בתקופה הזו ניסו להציג את הארץ כגן־עדן, וכך גם אני בפרויקט. לצד המחקר ההיסטורי והמשותף ניסיתי ליצור סמלים חדשים לחלוטין שלא נשענים על התרבות הישראלית או הערבית
Yuval:
זה אפשרי בכלל ליצור סמלים חדשים לחלוטין שלא נשענים על התרבות הישראלית או הערבית? ואיך זה בא ליד ביטוי בפרויקט?
Shavit:
אחד האתגרים הראשונים שהתמודדתי איתם היה דגל המדינה. הסקיצה הראשונה הייתה של ירח ובתוכו מגן־דוד; הרגשתי שזה בנאלי. חזרתי לשולחן העבודה ויצרתי את אחד האלמנטים הגרפיים הדומיננטיים ביותר בפרויקט – כוכב בעל 11 פינות (סכמתי את מספר הפינות בכוכב שלקוח מהאיסלאם וממגן הדוד מהיהדות)
Yuval:
אני חושב שגם ההחלטה להתמקד בצבא ולא במדינה גם הקלה לך מעט את העבודה במובן הזה. נראה לי שטיפה יותר פשוט להתמקד בצבא ולא במדינה. אני צודק?
Shavit:
כן, וגם הייתי צריך להגביל את עצמי איכשהו ☺ בבחירת סמלי המדינה נגעתי רק באלו הנחוצים לקיום צבא
Yuval:
אז יש סמל למדינה ויש החלטה לעסוק בצבא. מה עכשיו?
Shavit:
התחלתי לנסות לתרגם את מה שלמדתי לעיצוב כרזות גיוס. האתגר היה ליצור איזון בין שני העמים, שאף עם לא ירגיש מופלה לרעה. זה בא לידי ביטוי בעיקר בטיפוגרפיה: גם איזו שפה שמים ראשונה וגם באיזה פונט משתמשים. מתוך ניסיון ליצור סימטריה בין שני העמים יצרתי פונט מיוחד לצבא (גרסה עברית לפונט קיים). הפונט הזה מייצג את הערכים ששאפתי אליהם – שתי השפות בו באותו משקל ועם זאת כל שפה שומרת על הערכים התרבותיים שלה. לא שאפתי ליצור עברית שדומה לערבית
Yuval:
היה לך עם מי להתייעץ מהצד השני? כי הרי המטען התרבותי שלנו הוא אחד, וגם אם יש משותף זה קצת בלתי אפשרי לעצב משהו מנקודת המבט השנייה. לא?
Shavit:
השאלות האלה היו על השולחן לאורך כל התהליך. בשלב מסוים הבנתי שלמרות שמדובר בפרויקט שמדבר על נייטרליות, אני כמעצב – וכנראה גם קהל היעד של הפרויקט – חווים בעיקר את הצד שלנו. כן נעזרתי רבות בשני סטודנטים לתרגום ולקבלת מידע על דת האיסלאם
Yuval:
ומה היו התובנות שקיבלת? ובכלל, מה אתה יכול לספר על התהליך, אני מניח שככל שהתקדמת הבנת יותר דברים על מה שאתה עושה
Shavit:
השאלה הראשונה ששאלתי אותם הייתה מה לדעתם יכול להיות בסיס לחיים משותפים. אחר־כך התעמקנו יותר בפירוט באיך הדתות נפגשות. לדוגמה, רציתי מאוד ליצור מוצרי מזון כחלק ממנת הקרב העתידית. הם מאוד עזרו בתחום של דיני כשרות של האיסלאם (חלאל).
מעבר לזה, התחלתי את הפרויקט כפרויקט מיתוג או תדמית. עם העבודה על הפרויקט הבנתי שצבא הוא לא דבר שאפשר למשטר לכדי פלטת צבעים מצומצמת ושפה איורית אחידה: צבא הוא לא בית קפה. אפשר, אבל הדבר לא יהיה אמין. ולכן, מתוך ניסיון ליצור תרחיש מציאותי ככל האפשר, הבנתי שכשצבא כזה יקום יום אחד, במיוחד במגבלת הזמן והכאוס שכנראה יהיה כאן, הרבה מעצבים ייתנו יד והשפה לאו דווקא תהיה אחידה. הרשיתי לעצמי בהרבה מקומות בפרויקט ״לזייף מעט״. איזורים שדורשים עיצוב יותר רשלני, כמו חולצת סוף מסלול, היו נראים נורא מוזר תחת משטור של מותג
Yuval:
מעניין שלקחת את זה בחשבון.
ספר עוד על הדרגות, הבולים ושאר האלמנטים
Shavit:
מבחינת תגים וסמלים יצרתי מערכת דרגות חדשה לכמ״ל (הכוח המאוחד להגר), אותות מערכה, צל״שים ותגי יחידות. בכל אחת מהמערכות הופיעה סדרת דימויים אחרת: בתגי היחידות הדימויים הם חיות הארץ, בצל״שים עצים ובדרגות פירות. בכל אחת מהמערכות שזרתי צורה מפושטת של משרביות ערביות. בבולים ניסיתי לגעת מעט בהגר כמדינה: יצרתי ארבעה בולים, אחד לכל שנה לציון יום האיחוד של המדינה החדשה; סוג של יום העצמאות. אחד הדברים המעניינים ביותר מבחינתי הוא שאלת ממשל: מי יעמוד בראש המדינה? החלטתי שלמדינה העתידית יהיו שני ראשי ממשלה שייבחרו בבחירות יחד, והכהונה עצמה תעשה ברוטציה
Yuval:
זה די נחמד שאתה יכול לקבוע לעצמך את החוקים…
Shavit:
לגמרי! אבל הכל בגבולות ההיגיון ☺
Yuval:
איזה תגובות קיבלת במהלך ההנחייה? וגם כשהצגת את הפרויקט בסוף בהגשות?
Shavit:
היו תגובות של הערכה לבחירה בנושא כל־כך מורכב וטעון, לצד דעות של למה להיכנס לזה. המנחה שלי, נוי ניימן, האמין בפרויקט ותמך בי בבחירות המשמעותיות שעשיתי ובגיבוש הזהות העיצובית של הצבא, בין היתר בבחירה של שימוש במגוון שפות.
אחד הדברים שהכי הפחידו אותי הוא חוסר הידיעה איך יקבלו את הפרויקט – גם אנשים מקהילת המעצבים וגם אנשים שלאו דווקא באים מהעולם הזה. בסוף התגובות היו כמו שציפיתי שיהיו, אנשים שמזוהים עם הצד השני של המפה הפוליטית הביעו התרשמות מעצם החיים המשותפים
Yuval:
מה זה הצד השני? כי אמרת בהתחלה שאתה לא בעד הרעיון
Shavit:
אמנם אני לא בעד מדינה דו־לאומית אך אני שייך לצד השמאלי של המפה הפוליטית. הכוונה הייתה לעובדה שיש תקווה מסוימת לחיים משותפים פה בהווה, כפי שהיא מוצגת בצורה קיצונית בפרויקט
Yuval:
אז נסכם שאתה בחור אופטימי?
Shavit:
תמיד עדיף, לא?
Yuval:
לגמרי. מה עוד? משהו חשוב נוסף להגיד על הפרויקט שלא אמרנו לפני שמסיימים?
Shavit:
הייתי לא מזמן בתערוכה הבוגרים של שנקר. יש שם פרויקט מעולה שמדבר על תרחיש דיסטופי של מדינה דו־לאומית. זה היה די מדהים לראות מציאות עתידית מאוד שונה מזו שאני ציירתי. ממליץ
Yuval:
לצערינו התערוכה בשנקר כבר נסגרה, אבל לתערוכה בגורן בעמק יזרעאל עדיין אפשר לנסוע. מה הלאה? מה התכניות עכשיו שסיימת את הלימודים?
Shavit:
כן, ממש עוד יומיים התערוכה מסתיימת. אני קורא לכולם לא להתעצל ולהצפין ☺
ומה אחרי? אני מקווה כמו רבים וטובים לעשות את דרכי בעיר הגדולה. יש כבר כמה הצעות שוות־שוות על הפרק שאחשוף בקרוב מאוד
Yuval:
יפה!
The post צבא הוא לא דבר שאפשר למשטר לכדי פלטת צבעים מצומצמת ושפה איורית אחידה: הוא לא בית קפה appeared first on פורטפוליו.
