Quantcast
Channel: מגזין פורטפוליו
Viewing all articles
Browse latest Browse all 3234

בוגרים 2017: המחלקה לאדריכלות, ויצו חיפה

0
0

על פי מדיניות המחלקה לאדריכלות בוויצו חיפה, נושא פרויקט הגמר, החותם חמש שנות לימוד אינטנסיביות, נתון לבחירה חופשית של הסטודנטים. גם השנה לא הייתה שום כוונה לסטות ממדיניות זו, אך לאחר שבחינת ההצעות האישיות שהגישו הסטודנטים העלתה שהן ״מתכנסות״ רעיונית לכיוון הנוגע בצורה זו או אחרת במרחב, הוחלט לעגן אותו תחת הכותרת ״מרחבים״. תכני ההצעות שהוגשו הובילו לעיסוק במרחב עירוני, מרחב קהילתי, מרחב קונפליקט ומרחב ביניים, שכל אחד מהם מקפל בהווייתו מנעד תכנים, הקשרים ומטענים, כמו גם סוגיות אתיות ונוספות, וככזה מציב אתגרים מורכבים להתמודדות תכנונית.

המרחבים השונים נחקרו במסגרות סטודיו לימודיות במטרה להציע פרשנות חדשה/מחודשת למורכבות שהם מזמנים, תוך הבעת עמדה ערכית וביקורתית. העיסוק במרחב לגווניו השונים בא לידי ביטוי בעבודות ששיקפו ראייה רחבה ורלוונטיות לנושאים שקיימים בשיח העכשווי – חברתיים, פוליטיים, כלכליים וכד׳ – ויתרה מזאת, העובדה שפרויקטים רבים התייחסו לפריפריה רק חידדה את עמדתם הערכית הקשורה לאחריות הנכרכת במהותה של העשייה האדריכלית, ובתכליתה לתרגם נושאים וצרכים הנגזרים מהמציאות לכדי סביבה בנויה המספקת להם מענה ראוי.

שרול רוטה

מענה כזה, קונקרטי ומושכל, שהוגש ברמת ביצוע גבוהה, גילם פרויקט הגמר של שרול רוטה. הפרויקט, big2small, הציג תפיסה ביקורתית לתופעת מרכזי הקניות מסוג ״ביג״, ובחר כמקרה בוחן את מרכז ביג ביוקנעם. המתחם, הממוקם בלב העיר המצויה בתהליכי צמיחה ובנוי סביב מגרש חניה, אינו פעיל בחלק מהיממה וסגור בסופי שבוע, כך שהוא מתקבל כעין מובלעת סגורה במרכז העיר.

הפרויקט העלה לדיון סוגיות מקומיות ואוניברסליות כאחד: כיצד אפשר לחבר את המרכז לעיר, לנוף ולסביבה הטבעית שבה הוא ממוקם, וכיצד אפשר לנצלו ליצירת מתחם עירוני דינמי המשלב מסחר, מגורים ותרבות המספק חיות לעיר. תשובת התכנון של רוטה לסוגיות אלה מציעה להתערב במרכז תוך שימוש בתשתיות הקיימות, ומעניקה פרשנות מחודשת של עירוב שימושים שיש בידה לשלבו בחוויה העירונית ובסביבה הטבעית כאחד.

תומר שילוח

הצעה יצירתית ומעניינת העלה תומר שילוח בפרויקט ״אי שפיות״, פרויקט העוקב אחר השתלשלות מדינית שהובילה להפיכת הקו הירוק לגבול מחייב, כמו גם אחר המהלכים שהובילו בשנת 2002 להקמת גדר ההפרדה בגדה המערבית. החפיפה בין השניים עומדת על כ־20 אחוזים בלבד מהשטח, כש־80 הנותרים מתפתלים בתוך הגדה ומותירים בצד ״הישראלי״ של התוואי כעשרה אחוזים בלבד. בתוך כך נוצרו בין הגדר והקו הירוק 21 מובלעות שבהן חיים תושבים פלסטינים במצב של ניתוק קשרים חברתיים, תרבותיים וכלכליים עם הגדה. כמקרה בוחן הפרויקט מתמקד במובלעת ״ברטעה״ ומביא פתרון לניתוק הקיים שאף יאפשר לנהל בה אורח חיים ״מתוקן״ יותר.

ההצעה ששילוח  מעלה היא ליצור ציר ראשי על גדת ואדי נרבתה שחוצה את המובלעת ומקשר בין הכפרים שלאורכה, ולבנות לאורכו מרכזים ייעודיים לחינוך, תרבות, רפואה וכד׳. המבנים ייבנו על בסיס עקרונות מקיימים שיאפשרו לכל מבנה להפיק בעצמו את האנרגיה הנדרשת לו. היות ומימוש התכנון כרוך במשאבים כלכליים, מציע שילוח לנצל את מעמדה של המובלעת כשטח הפקר שאינו כפוף למדיניות ריבונית, כדי להקים חוות גידול קנאביס רפואי וייצור טקסטיל מסיבים של צמחי המפ שגדלים לאורך הוואדי. העובדה שתושבי המובלעת הם חקלאים המכירים את עבודת האדמה, מהווה יתרון וערך משמעותי למינוף הפוטנציאל הרווחי שטמון בעיסוקים המוצעים, וההערכה של שילוח היא כי לאחר שנתיים תושג ההתבססות הכלכלית לקידום התכנון.

מאור סייג

הפרויקט של מאור סייג, ״על הדרך״, מציג מגה מבנה שממוקם בכניסה הדרומית לתל אביב סמוך לבית פנורמה ולמקום שבו מתוכנן לעבור קו של רכבת קלה, אזור שעל פי חזון העיר עתיד להפוך ״לסיטי דרומי״. המבנה שייעד סייג בהצעתו לשרת כמרכז לוגיסטי של דואר ישראל, אמור לשמש לקליטה ושינוע של חבילות כמערך שמבוסס על תחבורת צינור – טכנולוגיית ״הייפרלופ״: מערכת תחבורה/שינוע על קולית שמושתתת על קפסולה הנעה בתוך צינור במהירות על תוך הורדת לחץ האוויר כמעט עד מצב של ואקום ונטרול חיכוך.

המבנה, שבמיקומו ממשיך רצף של בתי עסק, תוכנן כשני גושים שצינור המערכת עובר ביניהם, והוא מקושר לתחנת הרכבת הקלה ולבניין פנורמה. את הקשר עם בניין פנורמה מייצרים שני גשרים: גשר להולכי רגל על דרך בן צבי, וגשר העובר בתוך המרכז. המרכז עצמו נחלק לשתי קומות, שאחת מיועדת להולכי רגל, והשנייה משמשת להעברת סחורות לצינור ההייפרלופ, כמו גם לבית פנורמה, תוך ניצול מערכת תנועה יעילה שקיימת בו. חלק נוסף של המבנה, שסמוך לו עובר כביש, יועד בהצעה לקליטה של החבילות ופיזור אלה המיועדות לשילוח באמצעות משאיות או רחפנים.

תמר עילם

Re-Assemble, הפרויקט של תמר עילם, התייחס למקרי אסון – טבע ואחרים – המותירים אנשים ללא קורת גג, ולעובדה שמרבית הפתרונות הקיימים לכך מיועדים רק למצב החירום עצמו ו/או לזמן הקצר שאחריו. ההצעה של עילם התמקדה בתקופת ה״פוסט־חירום״ – שלב הביניים בין ההתרחשות לבין פתרון הקבע שעלול להתמשך. היא גיבשה פתרון מבוסס על לבנים להרכבה עצמית – תוצר של מחקר טכנולוגי מעמיק הנקשר בדרך כלל לעיצוב תעשייתי – שעשויות פלסטיק ממוחזר בטכניקת הזרקה ומאופיינות בצורניות פשוטה ונגישה למשתמשים. חיבורן זו לזו נעשה באמצעות מחבר זנב סנונית ומחבר בתצורת ח׳, ואופן החיבור מייצר בין לבנה ללבנה מעין ״שרוול״ שמאפשר העברות מים וחשמל דרכו.

המילואה של לבנים מבוססת גם היא על פלסטיק, וסוג נוסף של לבנים מאופיין בתצורת פלוס ונועד לשמש לצורכי ניקוז, כעמודים, וכן לעיגון ליריעות בד כגג. לזמינות הלבנים מציעה עילם שתי אופציות: האחת היא הכנתן מבעוד מועד ואחסונן במכולות המשנעות אותן לאתר, כך שהמענה הוא מיידי והמכולות עצמן יכולות לשמש כפונקציות ציבוריות. האופציה השנייה היא לשנע את מכונת ההזרקה והציוד הנלווה לאתר ולייצר את הלבנים במקום. תצורת הבנייה והחומר מאפשרים התאמה לצרכים שונים ומשתנים של הדיירים ולאזורי אקלים שונים, והבנייה העצמית־אינטואיטיבית מהווה לשיטתה של עילם חלק של תהליך ריפוי מהטראומה הנלווית לסיטואציית אובדן הבית.

שני סרור

בבסיס פרויקט Homework של שני סרור עומדת המציאות המשתנה וההנחה שאנחנו עומדים בפני עוד ועוד שינויים. השאלה שמציב הפרויקט היא כיצד יכולה העיר להגיב לשינויים המורכבים שעוברים על החברה, והמענה שהוא מציג מבוסס על חקר שכונת מונטיפיורי בתל אביב, הממוקמת בין מזרח העיר למרכזה, כמקרה בוחן. על פי תב״ע שנקבעה ב־1952, השכונה מכילה תעשייה זעירה ובתי מלאכה, מבנים ציבוריים ומבני מגורים, שאופן מיקומם בגריד הנוכחי אינו מייצר אינטראקציות; כך גם העובדה שהיא תחומה מכל עבריה בעורקי תחבורה פעילים המעצימים את ממד הניתוק שקיים בה.

Homework מתייחס למקטע עירוני קיים המאכלס בשטחו שני בתי ספר ומוסכים, ומציע לצקת לתוכו תוכן חדש באמצעות טיפולוגיה חדשה של עבודה ומגורים: 24 מבנים שבהם קומות הקרקע מיועדות לעירוב שימושים, ומכילות פונקציות מגוונות כתעסוקה, חללי עבודה משותפים; פונקציות פנאי כבתי קפה וגלריות; פונקציות ציבוריות שימושיות דוגמת מכבסה או אודיטוריום; ועוד. בקומות המיועדות למגורים ממוקמות דירות בגדלים שונים שתכנונן הגמיש מגלם ממד דינמי־משתנה באופן שבו הוא מאפשר להקצות חלק משטחן להשכרה, לשמש כחלל עבודה ו/או לשימושים שונים נוספים. אותה גמישות חלה גם על קומות הקרקע, שבהן אפשר להסב את השימוש בחללים לצרכים אחרים שנדרשים.

The post בוגרים 2017: המחלקה לאדריכלות, ויצו חיפה appeared first on מגזין פורטפוליו.


Viewing all articles
Browse latest Browse all 3234

Latest Images

Vimeo 10.7.0 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.7.0 by Vimeo.com, Inc.

HANGAD

HANGAD

MAKAKAALAM

MAKAKAALAM

Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC

Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC

Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC

Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC

Vimeo 10.6.2 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.2 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.1 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.1 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.0 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.0 by Vimeo.com, Inc.

Re:

Re:





Latest Images

Vimeo 10.7.0 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.7.0 by Vimeo.com, Inc.

HANGAD

HANGAD

MAKAKAALAM

MAKAKAALAM

Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC

Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC

Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC

Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC

Vimeo 10.6.1 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.1 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.0 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.0 by Vimeo.com, Inc.

Re:

Re:

Re:

Re: