רז רייביץ רוצה הכול. הוא רוצה המבורגר 300 גרם גדול ועסיסי, מדיום וול עם בייקון קריספי וביצת עין וגבינה מותכת. הוא רוצה קרואסונים ועוגיות שוקולד־צ׳יפס ומרשמלו וסוכריות גומי. הוא רוצה מעיל עור, כובע עור, נעלי עור ותיקי עור. הוא רוצה לנסוע בספארי ולבקר בקרקס. הוא רוצה הכול. רוצה ורוצה ורוצה.
אבל רייביץ הוא טבעוני, ואת הקונפליקט הפנימי שלו – שנמצא אצל כל טבעוני שאוהב (או לפחות אהב פעם יותר) בשר, מוצרי חלב ועור, אך יודע כמה סבל נגרם בדרך – הוא מעביר בסרט הקצר שיצר, I WANT. בניגוד לתדמית שלעיתים מודבקת בכוח לטבעונים, רייביץ לא מנסה להטיף או לשכנע באמצעות הצגת המציאות כמו שהיא, אלא פונה בדרך פופית וקלילה יותר למי שהספק כבר נמצא בראשו, אבל לא עשה עדיין את המעבר לסגנון החיים שרייביץ אימץ. התוצאה המרשימה מצליחה להעביר את המסר בצורה מעודנת, גם אם התכנים שאיתם הוא מתעסק אינם פשוטים או קלים לעיכול.
לאחר מחקר שערכה, הדר טייט גילתה שבעולם יש כ־400 מיליון עיוורי צבעים (אביה הוא אחד מהם). היא בחנה את סוגי העיוורון השונים וראיינה יותר מ־100 עיוורי צבעים, בניסיון לאתר את האתגרים המשותפים לכולם בפעולות הבסיסיות שלנו נראות מובנות מאליו. כדי להקל עליהם את חיי היום־יום היא יצרה את אפליקציית Eyegetby, המספקת ארגז כלים שימושי בעבורם: בחירת הירקות הבשלים במהלך קניות, התאמת סט בגדים בצבעים שונים וכן הלאה.
ניצן ליר עיצבה מארז ספרים הבוחן את תרבות יפן דרך מושגיה האסתטיים, שהמשותף להם הוא הערך שנותנים היפנים למה שנתפס בתרבות המערבית כריק, חסר או שלילי. הפרויקט מורכב משלושה ספרים שכל אחד מהם יוחד לערך אסתטי אחד, ובוחן את השפעותיו על תחומי חיים שונים ביפן: ספר ה״מָא״ – על עושר המשמעויות המצוי במרחב, בריק ובמרווח; ספר ה״אָוָארֶה״ – על העצב שבפרידה, הנותנת ערך חיובי ואסתטי לדברים הזמניים וברי־החלוף; וספר ה״יוּגֶן״ – על היופי שבנסתר, האפל והמעומעם. שלושת הספרים מתאחדים לביבליוגרפיה משותפת שמסתמכת על טקסט אקדמי מעשרות מקורות שונים שערכה, והתוצאה מצליחה לסקרן ולעורר השראה מבלי להיות צפויה או ברורה מאליה.
לציון 100 שנה לבאוהאוס החליטה עמר חרל״פ לבחון את הרלוונטיות של בית הספר שהפך למוסד: אם הבאוהאוס הוא היסוד לעיצוב במאה ה־20, ה־iPhone הוא היסוד לעשייה החזותית במאה ה־21, היא אומרת. חרל״פ יצרה את iBauhaus, ״מחווה של המאה ה־21, למאה ה־20״ בדמות שלושה סרטונים קצרים יוצאי דופן מבחינה ויזואלית ונרטיבית, הומאז׳ עכשווי לשלושה מגדולי הבאוהאוס: וולטר גרופיוס, מייסד הבאוהאוס ואדריכל; יוהנס איטן, שפיתח את תורת הצבע; ואוסקר שלמר, כוריאוגרף ומעצב שיצר בלט העוסק ביחסי אדם־מכונה ובתנועות היום־יום שלנו.
עידן אלקבץ עיצב לומדה אינטרקטיבית העוסקת בסכסוך הערבי־ישראלי, שמטרתה לעורר עניין וסקרנות אצל מי שאינו מוצא עניין בנושא ובדרך שבו הוא מועבר במערכת החינוך. הלומדה מיועדת לתלמידי תיכון, ומהווה תכנית לימוד אלטרנטיבית לזו הנלמדת היום, בכך שהיא לא נצמדת לנרטיב שמוכתב על ידי הממסד ומציגה את שני הצדדים של הסכסוך.
רוני גבאי יצרה את soundventure, בדיקת שמיעה לילדים בפורמט וירטואל־ריאליטי. גבאי, כבדת שמיעה מלידה, גדלה והתחנכה בסביבה שומעת. בפרויקט הגמר שלה היא יצרה כלי עזר שישמש את כבדי השמיעה ויהפוך את בדיקת השמיעה לחוויה מאירוע שמתקיים בחדר אפור ואטום בשיטה מיושנת וגנרית.
גבאי פירקה את הבדיקה פורקה לגורמים וכל שלב במשחק מיישם את המאפיינים בבדיקת השמיעה המקורית. המשתמש נכנס להרפתקה ובדרך עליו לעבור שלבים במשחק: בכל פעם שנשמע צליל עליו להגיב אליו באמצעות לחיצה. כך לדוגמה, בשלב הראשון (משחק חימום) המשתמש מתבקש לאתר את הסאונד במרחב לפי כיוונו ומקבל רמז לשלב הבא. בשלב השלישי המשתמש נמצא בג׳ונגל ומתבקש לאתר את מיקום החיה וקולה שמושמע על ידי חיות שקולן הומר באופן הקרוב ביותר לעוצמת הדציבלים הנמדדים בבדיקה. בשלב האחרון המשתמש נמצא בסירה בלב ים ומתבקש לנווט ימין ושמאל באמצעות הצלילים המוטמעים בתוך רעש לבן.
אמיר חזן יצר את ״גיבור ישראל״, פורטל משחקים אינטראקטיבי שעושה שימוש נוקב בהתבטאויות גזעניות מצד מובילי דעת קהל ומנהיגים בחברה הישראלית, כלפי אזרחיה הערבים. תכני הפורטל משקפים את האקלים הפוליטי־חברתי ששורר בישראל וכוללים חמישה משחקים במימד הווירטואלי, המהווים מראה למציאות ממשית ולא מדומה. בעידן של הצפת מידע ומלל, חוויות המשתמש שהוא מציע מציבה סימן שאלה אודות דמות הגיבור בתרבות המקומית, ומאפשרת למי שמשחק להבין ולהפנים את ההשפעה של אמירות גזעניות על החברה.
The post בוגרים 2017: המחלקה לתקשורת חזותית, מכון טכנולוגי חולון appeared first on מגזין פורטפוליו.
