Yuval:
הי יעל, מה שלומך?
Yael:
אני בסדר. מה שלומך?
Yuval:
לא רע בכלל, חוץ מהחום הזה!
Yael:
הלחות, הלחות. אם חושבות על זה שכאילו אנחנו בבריכה אין־סופית, זה קצת משפר
Yuval:
לא בטוח, אבל בואי נדבר על דברים משמחים יותר כמו התערוכה בגלריה 4 בפלורנטין!
Yael:
בשמחה
Yuval:
מעולה. ספרי קצת כמה מילים על עצמך, לטובת מי שלא מכיר
Yael:
אני אמנית רב־תחומית, משלבת בין צילום למיצב. למדתי צילום במדרשה בבית ברל ותקשורת חזותית במנשר. הצגתי בכל מיני חללים אלטרנטיביים יותר, החל מתערוכת יחידה בפאב התועבה ועד מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, שם עדיין מוצגת עבודה שלי במסגרת התערוכה ״מלחמות הזירוקס״. וגם השתתפתי בתערוכה Oops שאתה אצרת!
Yuval:
נכון! היה כיף ב־oops
Yael:
היה ממש כיף. עוד יש לי עבודות שהיו שם והודפסו במדפסות תלת־ממד. בנוסף פירסמתי בהוצאה עצמית חמש חוברות צילום שהשתתפו בכל מיני ירידי ספרים נחמדים
Yuval:
ומה תציגי בתערוכה הקרובה?
Yael:
התערוכה הקרובה היא גלגול של החוברת האחרונה שפירסמתי, Rightgendered, מעין לידה של העבודות לתוך חלל. הצילומים עוסקים בחוויה של לכידות גופנית ומגדרית מתוך נקודת המבט הקווירית שלי. העריכה משלבת בין כל מיני גופים של בני אדם וצמחים שנמצאים סביבי. בזמן שבחוברת רצף העבודות קשור בדפדוף ובאינטימיות שהצופה מקיימת עם העבודות, בתערוכה היחסים המורכבים הללו משתנים לחלוטין. חלק מצילומי הגוף מוצגים בממדים שגדולים מהגוף המוצג בהם, וגם היחסים בין הצילומים בינם לבין עצמם שונה. היה מרענן לחשוב על חלל וקירות ופינות בשונה מלחשוב על כפולות עמודים
Yuval:
רגע לפני המעבר מהחוברת לחלל הגלריה, מתבקש לשאול על הקשר האישי שלך לנושא, או במילים אחרות: למה הכוונה ״מתוך נקודת המבט הקווירית שלי״?
Yael:
שאלה טובה ☺
כשאני מדברת על נקודת מבט קווירית, אני מתייחסת לחוויה שלי בעולם ולאופן שבו העולם מתייחס אלי. רק אתמול פגשתי מישהו שחשב שאני בן, שפנה אלי כגבר. זה דבר שקורה לא מעט וזה גם לגמרי מובן. יש לי זיפים על הפנים, שערות על הידים והרגליים, ובכלליות הפרופורמנס שלי הוא לא נשי במיוחד. הנזילות המגדרית של הגוף שלי קשורה בכל חלק מהחיים שלי כבר הרבה שנים
Yuval:
ואיך את חושבת שזה בא לידי ביטוי באמנות שלך? כי נדמה לי שזה מה שמושך אותי בעבודות שלך, שבאמת לא הכל שם ברור מאליו
Yael:
בתוך גוף העבודות הזה, נגיד, יש כמה צילומים של גברים חשופי חזה, סדרה שהתחילה כמעין מחקר עם חברים. הזמנתי אותם אלי הביתה, דיברנו קצת ואז צילמתי אותם. מצד אחד העניין שלי היה במבנה הגוף שלה – החזה שלהם, האגן שלהם – ומצד שני עניינה אותי הנינוחות שלהם מול המצלמה; נינוחות שמאוד זרה לי. אולי קשה לדעת את זה, כי אני מצלמת את עצמי הרבה, אבל לי מאוד לא נוח כשמסתכלים עלי או כשמצלמים אותי. זה קשור בחוסר בהירות שא/נשים חווים כשהם פוגשים אותי, בבלבול שלהם מולי, לפעמים גם בעוינות. בעבודות אני עושה מעין ריקליימינג וקובעת איך יסתכלו עלי, ואני באמת משחקת בהצטלמות שלי הרבה.
זה מרחב שאני מזמינה את הצופה לדבר על מה שלא אמורות לדבר עליו
Yuval:
מי באמת האנשים שאת מצלמת, שמופיעים בתמונות? איפה את פוגשת אותם? על פי מה את בוחרת?
Yael:
היום אני מצלמת רק א/נשים שאני מכירה ושיש לי את היכולת לנהל דיאלוג מתמשך איתם. כמו שאמרתי, אלה בדרך כלל חברים. בזמן העבודה על החוברת, טניה רובינשטיין שכתבה את הטקסטים, עודדה אותי לצלם גם נשים, וזה באמת כיוון שמתפתח. הייתה תקופה שחשבתי לקרוא לסדרת הגברים ״נראה לי שככה הגוף שלי היה נראה״, מה שבדיעבד מסביר למה רובם אשכנזים בערך בגיל שלי
Yuval:
קטעים… אז אחרי כל זה, בחזרה לגלריה: מה את יכולה לספר על התהליך האוצרותי עם גליה גור זאב?
Yael:
העבודה עם גליה היא תענוג. אנחנו מכירות כבר כמה שנים אבל אחרי שראיתי את התערוכה שלה בגלריית אינדי, ואת איך שהיא הציגה כמות גדולה של צילומים באופן כל כך מדוייק ולא מתאמץ, ידעתי שאני רוצה שנעבוד ביחד. נפגשנו מספר פעמים ועברנו על כמה וכמה גופי עבודה, לפני שהחלטנו שהפרויקט הזה הוא זה שנתקדם איתו. בהמשך חשבנו מה היחס שיתאים לכל צילום מבחינת הדפסה ומסגור ואיך כל אלה יעבדו ביחד בחלל.
Yuval:
אז בהקשר הזה, ובכלל, מה היית שמחה שיקרה למבקרות ולמבקרים בתערוכה? שמה הם ירגישו? יבינו? יחוו?
Yael:
פחות דיברנו על זה אבל בתערוכה מוצגים גם צמחים ופירות שונים לצד הגופים. אלה נוגעים באיזה מצב של טבע וטבעיות, וקצת מפרקים את הישירות שיש בצילומי הגוף. הייתי רוצה שמי שבאה לתערוכה תהנה מהמזגן ותתחבר לעבודות מהמקום שהיא מגיעה ממנו. לכולנו יש רגשות לגבי הגוף שלנו, איזה רצון להיות נורמליות או נורמטיביות. התערוכה מתייחסת להקשר המגדרי של החוויה הזאת, כמו שהשם רייטג׳נדרד (שלצערי טרם מצאנו לו תרגום הולם) מרמז
Yuval:
אני כבר סקרן לראות את זה תלוי! משהו חשוב נוסף להגיד לפני שמסיימים?
Yael:
גם אני סקרנית!
ובעיקר מודה לכל מי שעזר עם החוברת והתערוכה. ושנתראה בפתיחה
The post הייתה תקופה שחשבתי לקרוא לסדרת הגברים ״נראה לי שככה הגוף שלי היה נראה״ appeared first on מגזין פורטפוליו.
