Yuval:
הי עומר, מה שלומך? אני קצת מקנא שאתה בשוודיה כרגע, גם אם רק לכמה ימים
Omer:
הי יובל, אני מבין אותך. די נפלא פה למרות שאני רוב היום תקוע בקופסה שחורה
Yuval:
מה הביא אותך לשוודיה?
Omer:
אני מעצב תאורה לעבודה של הכוריאוגרף רועי אסף לאופרה בגוטנבורג
Yuval:
נייס! ספר רגע בכמה מילים על עצמך לטובת מי שלא מכיר, מה זה אומר מעצב תאורה ומה למדת ועשית עד היום
Omer:
אני אמן ומעצב תאורה.
מעצב תאורה הוא זה שמחליט אלו אורות פועלים במופע, איזה צבע, איזו זוית, איך הם משתנים, זה נשמע פשוט אבל זה הרבה עבודה ועבודה יצירתית. למדתי באוניברסיטת תל אביב פילוסופיה וספרות וכעת אני עושה תואר שני באמנות בבצלאל ומלמד עיצוב תאורה בכמה אקדמיות. לצערי אי אפשר באמת לעשות תואר בעיצוב תאורה בארץ
Yuval:
איך מפילוסופיה וספרות הגעת לתואר שני באמנות? כלומר, לא שצריך סיבה מיוחדת אבל זה לא כזה נפוץ…
Omer:
נראה לי שדווקא זה הופך יותר ויותר נפוץ: הקשר בין אמנות לתאוריה הוא קשר חשוב ואני חושב שהרבה אמנים לומדים בדרך זו או אחרת את הדברים שנלמדים בתואר הראשון בגילמן. אצלי הנושאים האלה היו תמיד חלק מהיום־יום וזה נראה לי מרתק בזמנו ללמוד שם, אפילו יותר מלעשות תואר ראשון באמנות
Yuval:
ואיזו אמנות אתה עושה?
Omer:
אני עושה אינסטליישנים מבוססי סביבה, כשהמקום שאני מגיע ממנו הוא האור: כמו צייר עם ידע ברישום, אני יודע לטפל באור וזה מה שמנחה אותי
Yuval:
אז בוא נתמקד באמת באור. לכאורה זה משהו די שקוף: כולנו יודעים שהוא קיים ברמה הכי בסיסית, ולכאורה זה לא נראה מאוד מסובך (לכאורה, כן?). מה האתגר בשימוש באור ומאיפה מתחילים?
Omer:
אי אפשר להתייחס לאור לכשעצמו. כלומר, כאילו אפשר, אבל אז זו תהיה שיחת בולשיט על הקוסמוס. אני מתייחס לאור כחלק מסביבה, איך הוא גורם לפעולה, איך הוא משפיע או משנה, מאזן, מה הכלים שלו. אלה דברים מאוד מעניינים שברגע שנכנסים לראייה הזו, זה כמו מכה בך: אתה לא יכול שלא להסתכל רק על זה. זה כמו לראות סרט אחרי שלמדת קולנוע
Yuval:
אתה יכול לתת דוגמה?
Omer:
בטח, אני אתן כמה דוגמאות כלליות. קח לדוגמה בר: בברים מעמעמים את האורות, הצבעים הם בדרך כלל חמים, המוזיקה משתלטת, והסיבה לכך היא הרצון לייצר קרבה וסיטואציה מינית. זו דוגמה לאיך אור משפיע על התארגנות, ואיך יש לו תפקיד בניסוח הסביבה שהיא התנאים והנסיבות שמקיפות אותנו. עוד דוגמה טובה לשימוש באור כדי להשפיע על התארגנות היא כנסיה או קאפלה, איך האור הטבעי משרת את הנרטיב הנוצרי דרך הארכיטקטורה. אנחנו מדברים על הדברים האלה הרבה ב־on/off
Yuval:
אם כבר הזכרת את on/off, תגיד עליה כמה מילים
Omer:
on/off היא קבוצת דיון על אור שהקמתי ביחד עם נעמה בראור ומתן גולן. הקבוצה קמה כהמשך של הסדנה שלי שבה דיברנו וחקרנו אור וביטויים שלו. חיפשנו דרך להמשיך וקבוצת הדיון היתה אפשרות טובה. בכל פעם מגיע יוצר מתחום אחר ומדבר איתנו על איך אור משרת אותו בעבודתו או איך הוא חוקר אור ובאיזו צורה. זה נורא מעניין ובאים אנשים סופר מרתקים
Yuval:
ואיך זה בא לידי ביטוי במה שתדברו עליו בפסטיבל צוללן? יש משהו מיוחד באור ומחול לעומת תחומים אחרים?
Omer:
אנחנו מתעניינים בלהצליב מתודולוגיות, כלומר לקחת פרקטיקות עבודה מתחומים שונים ולראות איך אפשר להתייחס דרכן לאותו מרכיב שהוא האור. בצוללן אנחנו נדבר על אור באמנות ואור בבמה, איך השימוש והיחס אליהם שונה ואיך שני התחומים לוקחים גם אחד מהשני. הזמנו אמנים שהתפיסה שלהם מענייינת אותנו ושהתפיסה שלהם לגבי אור או סביבה גולשת ממה שנהוג בתוך המדיום
לדוגמה, אורי ניר ידבר על איך הוא משתמש באור בעבודה שלו. אורי הוא לא אמן אור אבל השימוש שלו באור בעבודות הוא תמיד נורא מעניין. האור הוא חלק ממערך ומעניין לשמוע איך הוא חושב עליו. יסמין גודר ואני נדבר על תהליך עבודה משותף של יצירה לבמה, איך אנחנו חושבים על האור בתהליך ואיך הוא מנסח את העולם האסטתי של העבודה. לבסוף יהיה פאנל בהשתתפות היוצרים והאמנית מיכל הלפמן. האופן שבו מיכל משתמשת בבמה בעבודות שלה, והתפיסה שלה של סביבה והמרכיבים שלה מאוד מעניינים. זה יהיה דיון מרתק
Yuval:
אתה יכול לתת דוגמה או שתיים ספציפית מהניסיון שלך על שימוש מעניין באור, או תובנה שהייתה לך במהלך עבודה עם יותר אחר ששינתה את הדרך שזה הצופים רואים את העבודה? כלומר, לא רק בדיבור הכללי אלא ממש מהניסיון שלך
Omer:
קליימקס, עבודה שעיצבתי ליסמין גודר, התחילה כעבודה מוזיאלית ועברה ״הסבה״ לבמה. זו עבודה שבה הקהל והרקדנים נמצאים באותו חלל, היא נמשכת שלוש שעות ומורכבת מרגעי שיא מעבודותיה של יסמין. המופע מתחיל ביום ונגמר בחושך. חשבנו על המהלך של האור כמן התרוקנות: החלל מתחיל נייטרלי והולך לקראת הרגע הקליימטי שלו, התיאטרלי. אלמנט אחד במופע הזה היה פנס שמוצב בבניין ממול ומאיר לתוך החלל דרך החלון בצבע כתום זוהר. לפני השקיעה לא ממש היה אפשר להבחין בו וכשהגיעה השקיעה הקהל חשב שזה רפלקשן של השמש, אנשים אפילו צילמו עם הפלאפונים, לאט לאט כשהאור ירד הצבע נחשף בשלמותו ככתום רעיל וסינתטי והאלמנט ממש חשף את עצמו. זה היה מעניין לראות איך משהו שאתה חווה כטבעי הופך פתאום לפייק, וזה קצת מה שאנחנו עושים עם האור, מניפולציה על דבר טבעי
Yuval:
מעניין. ראיתי את קליימקס במוזיאון אבל לא על במה ועכשיו אני מצטער…
Omer:
אני ממש מקווה שתהיה לך עוד הזדמנות!
Yuval:
בהחלט! מה עוד חשוב להגיד לפני שמסיימים?
Omer:
ב־13.9 ב־CCA יערך האירוע הקליימטי של on/off וממש שווה להגיע.
ובכלל יש דברים מהממים בצוללן
The post ראה את האור: עומר שיזף למד פילוסופיה, עושה אמנות ומעצב תאורה לבמה appeared first on מגזין פורטפוליו.
