יותר מ-2,000 אמנים מתחומי יצירה שונים נענו לקול קורא שפרסמו באוקטובר האחרון חברת צים והאמנית מעיין שטראוס, והגישו מועמדות לפרויקט CONTAINER ARTIST RESIDENCY. היום (2.3) הכריזו צים ושטראוס על שבעה האמנים שנבחרו לאייש את הפרויקט. בחודשים הקרובים יפליגו היוצרים ברחבי העולם באניות משא של צים, ובסיום תקופת הנדודים תוצג תערוכה נודדת מתוצרי שהות האמן.
האמנים שנבחרו מגיעים ממדינות שונות (ביניהם ישראלית אחת) ועוסקים במגוון רחב של מדיומים וגישות. הפרויקט המקורי מעמיד אתגר חדש בפני האמנים, שבשנים האחרונות רבים מהם נודדים בין תוכניות אירוח ורזידנסי, במקומות ובתנאים שונים. אולם במקרה זה תנאי השטח זרים לעולמם המוכר של האמנים – הן פיזית והן מטפורית. במקום סביבה יצירתית של סדנאות, אקדמיה או חממות אמנות, כאן האמנים יפעלו כשהם תלושים מהקשר של סביבת מחיה ומגורים מוכרת.
על פי המארגנים, על סיפון אניית משא של צים, כל אמן יקבל מרחב עבודה ומגורים למשך המסע שיימשך עד שלושה שבועות. הם יקבלו בנוסף שכר אמנים, הוצאות הפקה ונסיעה. את הסביבה היצירתית יספקו הם עצמם.
יתכן שהפרויקט שואב השראה ממצב ההגירה הגלובלית והפליטים, אך יותר מכך, נראה שהוא מתייחס למעמד האמנים כנוודים חדשים במציאות הגלובלית של עולם האמנות. יש בכך גם הערה על התלישות של האמן מחברה ומקום קונקרטיים, והדרישה להסתגלות לתנאי מחייה שונים בכל תוכנית שהות. האם האמנים כנוודים זוכים למעמד של אזרחי העולם, או שמא הם נותרים משוייכים תמיד לרקע לאומי ותרבותי קונקרטי? התשובה על כך אינה פשוטה.
"פרויקט CONTAINER ARTIST RESIDENCY 01 שואף ליצור קשרים חדשים בין הממד האישי לרשתות=ענק גלובליות. הפרויקט מזמין אמנים לבחון את יצירתם לאור ההכרה במרכזיותה של תעשיית הספנות ככוח תרבותי=כלכלי דומיננטי, האחראי ל=90% מתנועת הסחר העולמית", נכתב באתר הפרויקט. במקביל, עולה שאלה על מרכזיותה של תעשיית הספנות בעולם דו-קוטבי של סירות פליטים עלובות מצד אחד, ואניות קרוז עצומות מצד שני.
האמנים הנבחרים הם: מארי באסטשסבקי מסנט פטרסבורג, העוסקת באמנות ובעיתונות, תוך טשטוש הגבולות שבין התחומים, ויוצרת עבודות המורכבות מטקסט ותמונות. טיילר קובורן מניו יורק, אמן וסופר, פועל במדיומים שונים של מיצג, מיצב ושמע והוא מתייחס בעבודותיו לעולם המחשבים והתעשייה. רויטל כהן וטור ואן באלן, זוג אמנים מישראל ומבלגיה המתגורר בלונדון, יצירותיהם מושפעות מייצור תעשייתי והם פועלים במדיומים של מיצב וקולנוע.
פרנק גרוף מהונגריה, אמן ומעצב גרפי המלמד בפריז, מתייחס בעבודותיו לשאלות של ייצוגים פוליטיים ואידיאולוגיים. ארין דידבול, אמנית אמריקאית המתמחה בציורים בקנה מידה גדול המתייחסים להיסטוריה ולזמן. כריסטופר פייג׳, צייר שמוצאו מלונדון, המתגורר כיום באתונה וסמסון יאנג מהונג קונג, אמן סאונד ומלחין, יצירותיו כוללות איסוף ועריכת אודיו, פרפורמנס וציורים הממירים אירועים קוליים לתיאור גרפי.
את הפרויקט יזמה ומנהלת האמנית הישראלית מעיין שטראוס, המתגוררת בניו יורק. לדבריה: ״האמנים נבחרו על בסיס מסלולם האישי ותחומי העניין שלהם, לצד התחשבות בגיוון הקבוצה. היה חשוב לנו להבליט את מעמדם של אמנים כיוצרים – ולא רק כתחום עיסוק. הפרויקט מציב את תעשיית הספנות כתשתית ליצירה אמנותית הנסמכת על המבנה הכלכלי-תרבותי של ימינו. אנו מצפים לראות כיצד אמנים ממגוון גישות יתנו את פרשנותם להקשר הספציפי הזה״.
בחודשים הקרובים יפליגו שבעת האמנים על אניית משא של צים במסלול לפי בחירתם. העבודות שיופקו בתקופה זו יוצגו במסגרת תערוכה גלובלית נודדת, שתצא לדרך בסוף 2016. את התערוכה יאצור פרם קרישנמורטי. לדבריו, הוא סקרן לראות את התוצרים שתניב ההתנסות. ״כל אחד מהאמנים פיתח פרקטיקה שהיא ניסיונית במסגרתה, רהוטה מאוד, ועדיין מגיבה היטב להקשר בו היא נוצרה. משכן האמנים הוא מסגרת פתוחה וניסיונית עבור כולנו״.
