בזמן שמספידים את מגזיני העיצוב והאדריכלות בתואנה ש״אנשים לא קוראים״, סצנת הספרים בתחומים אלה דווקא עולה כפורחת,ומייצרת שורה של ספרים נוטפי אסתטיקה, שעיקרם צילומים המזמינים לשאוף את הסטייל שעולה מהם. השאלה אם קוראים או לא קוראים מזמינה דיון אחר ופחות רלוונטית לענייננו כאן, שכן תמונות של בתים מרשימים וחללים שמעוצבים עד אחרון הפרטים, ב״טוטל דיזיין״ מסוגנן, הם לב לבה של הסוגה הזו, הנהנית מעדנה.
אחד הספרים שראה אור בימים אלה הוא ״אדריכלים, הספר של תמר ועדי סמט״ (הוצאת מטר, כתיבה ועריכה אביבה וקסלר ודבורה פישמן). הספר מתמקד באדריכלות מודרנית ומאגד בין דפיו תשעה פרויקטים שתוכננו על ידי הזוג סמט.
האדריכלות צומחת מהאנשים שהיא מיועדת להם, ותכליתה לייצר חללים שיודעים לקבל ולהכיל את החיים שלהם
תמר ועדי, זוג בחיים ובעבודה, הכירו בסדנה לאדריכלות של אליעזר פרנקל וסיימו לימודי אדריכלות באנגליה – תמר ב־AA ועדי באוניברסיטת גריניץ׳. עם שובם לארץ השתלבו תחילה במשרדים פעילים ואת משרדם המשותף, ״סמט אדריכלים״ שעוסק בבנייה פרטית, הקימו ב־2002. הם הורים לשלושה בנים ועכשיו, כשהם חובקים ״בן״ נוסף, שוחחנו איתם.
ספר ששמותיכם מתנוססים בכותר שלו מוצג על המדפים בחנויות. ברכות. זו ודאי תחושה מרגשת.
״תודה. אמנם במהלך השנים פרויקטים שלנו זכו ללא מעט סיקורים במדיה, אבל כשהם מופיעים כך במרוכז זו בהחלט חוויה אחרת ומרגשת מאד. הספר הוא מבחינתנו סיכום של תקופה, ציון דרך, רצון ליצור פורטפוליו אישי שכורך, תרתי משמע, שנים של עשייה. הכול ביחד, ואולי גם סוג של הגשמת חלום שקיים אצל יוצרים״.
סדר היום שלכם עמוס בעבודה, וכשבמקביל עובדים גם על ספר הוא בטח הופך לתובעני ממש.
״אין ספק שזה היה תהליך תובעני ומעמיק, אבל בעיקר חוויתי מאד. לראות את הסיפור שלנו מסופר ממקום אחר, ולחוות אותו ככזה. במהלך העבודה על הספר נחשפנו להרבה תחומים ורבדים לא מוכרים, שלא שייכים לעשייה היום־יומית שלנו, כמו עיצוב גרפי או התחבטויות בקשר לבחירת תמונות, מעבר להיבט הפשטני של העדפה אישית, וזה היה מרתק כשלעצמו״.
המילה ״סיפור״ חוזרת שוב ושוב במהלך השיחה עם תמר ועדי – אם בהתייחס לפרויקטים שלהם, שכל אחד מהם הוא לדידם סיפור עם נרטיב מגובש, ואם מדובר בסיפור האישי שלהם. נקודת המוצא של ״סיפורי המסגרת״ דומה: יצירת אדריכלות מושכלת, שמשמרת קנה מידה ידידותי וחפה מגחמות. אך העלילות והפרטים הספציפיים משתנים מפרויקט לפרויקט.
היה איזה דגש או מסר שהיה חשוב לכם להעביר דרך הספר?
״ההיבט האנושי וכיצד הוא מיתרגם לאדריכלות. זוהי תפיסת העולם שלנו. הבתים הם בסופו של יום, ובעצם בתחילתו, סיפורים של אנשים. השפה האדריכלית שלנו מודרנית ונקייה, במובן הזה שהיא מכוונת להכיל את הסיפור האישי של הדיירים. בפועל זה אומר בית שמתאים להם במדויק ונועד לעמוד במבחן המציאות והזמן.
״אולי זו גם הסיבה שבחרנו להתמקד בבנייה פרטית. הקשר עם האנשים והדיאלוג שמתפתח איתם במהלך עבודת התכנון־בנייה מרגש אותנו כל פעם מחדש, והוא שמניע את הריגוש המקצועי והיצירתי. יש מי שמגיע כדף חלק ו׳לומד׳ מאיתנו, ויש פעמים שלקוחות מגיעים עם מטען מסוים ואנחנו לומדים אותו ושואבים ממנו. האמון שנבנה, ההדדיות, הפתיחות וההקשבה הם גורמים משמעותיים ביותר בדרך ׳לבית טוב׳, בית שמזקק ומהדק את כל הצרכים, הרצונות והחלומות של דייריו למרחב מגורים שהוא הם ושלהם במלוא מובן המילה״.
הדיאלוג שמתפתח עם הדיירים במהלך התכנון-בנייה מרגש אותנו כל פעם מחדש
גוף העבודות שלכם עשיר, ומן הסתם לא פשוט לבחור מתוכו רק מספר נתון של פרויקטים. היה איזה רציונל שהנחה את הבחירה?
״הבחירה באמת היתה לא פשוטה, כי כל הבתים שתכננו יקרים ללבנו. הפרויקטים שמשתלבים בספר נבחרו במטרה לייצג מנעד אקלקטי, שמגלם טווח יכולת אדריכלית ומעיד על הקשבה. בסיסו של כל פרויקט אמנם מדבר בשפה מודרנית־עכשווית שמאפיינת אותנו, אבל הטיפול בו שונה ומשתנה עם האנשים – שימושי החומרים למשל, הפונקציות שמשתלבות בבית או אופן חלוקתן וכיו״ב. האדריכלות שלנו צומחת ממי שהיא מיועדת להם, ומטרתה לייצר חללים שיודעים לקבל ולהכיל את החיים שלהם״.
חשבתם לשלב בספר גם קצת ״בשר״ כמו שרטוטים או סקיצות, או שהכוונה הייתה ליצור סוג של ספר שולחן קפה?
״הרעיון המרכזי היה ספר אדריכלות מודרנית שפונה לקהל רחב. הוא לא מתיימר להיות ספר מקצועי טהור, אבל יש בו תוכן, הבתים ׳מסופרים׳ ולא מוצגים רק כאסופת צילומים. מבחינתנו המטרה היא ששוחרי אדריכלות, עיצוב ואסתטיקה, ו/או מי שתכנון בית עומד אצלם על הפרק, ימצאו בו עניין ויוכלו לשאוב השראה – אפילו רק השראה 'נקודתית' קטנה לעיצוב חלל מסוים״.
The post בתים הם סיפורים של אנשים appeared first on מגזין פורטפוליו.
