הגעתו של מטוס הדרימליינר 787 החדש של אל על היא לא רק נקודת ציון חשובה לחברה, אלא גם אבן דרך בפעילות המקצועית של סטודיו LYLY. מה שהתחיל כפרויקט חד־פעמי של עיצוב שמיכה שמתלבשת על הגוף דרך הראש, עם פתחים לידיים – שזיכתה את הסטודיו בפרס חדשנות בתעופה באירוע התעופה השנתי בהמבורג – המשיך בשנתיים האחרונות עם ליווי צמוד לתהליך העיצוב של מטוסי הדרימליינר ועיצוב חדש לארוחת הבוקר ולחליפת השינה של נוסעי המחלקה הראשונה.
Yuval:
הי עידן, מזל טוב על הדרימליינר החדש, נראה טוב. אתה מרוצה מהתוצאה?
Idan:
מאוד! זה קסם שכל הפרטים הכי קטנטנים התחברו בסוף לדבר העצום הזה…
Yuval:
באמת עצום. בוא נעשה רגע סדר: בפעם האחרונה ששוחחנו בפורטפוליו זה היה לפני שנתיים כשדיברנו על השמיכה שמתלבשת על הגוף דרך הראש, עם פתחים לידיים. מאז קרו לא מעט דברים עם אל על
Idan:
וואוו… קרו וקורים דברים במקביל. עברנו שנתיים פוריות של פעילות שכללו עיצוב פרויקטים נבחרים באל על, וחלק מהותי מהפעילות היה ליווי צמוד לתהליך העיצוב של מטוסי הדרימליינר 787 החדשים.
במקביל הוצאנו עיצוב חדש לארוחת הבוקר, קמפיין טעמים מהעולם במחלקת עסקים, עיצבנו מחדש את חליפת השינה הניתנת לנוסעי מחלקה ראשונה, ועכשיו אנחנו בקשר צמוד עם השף החדש. והשתתפנו וזכינו בפרס חדשנות בתעופה עם השמיכה באירוע התעופה השנתי בהמבורג.
פרט לעבודה השוטפת בחברת התעופה אנחנו עוסקים בתחומי עיצוב נוספים: הוצאנו שישה מוצרי מדף שכבר זמינים בחנויות עיצוב בארץ ובעולם. פרויקט הגמר שלי (זוכר?) הפך לסטארט־אפ ולאחר גיוס הון ראשוני משלים בקרוב הוכחת היתכנות מסחרית. לא נחים לרגע….
Yuval:
מרשים (ובטח שאני זוכר את הפרויקט)! ומבחינת הקשר עם אל על, והשם סטודיו LYLY: מה זה אומר?
Idan:
LyLy.design הוא ״הרחבה״ של noyberg-bulka: משני שותפים יוצרים התרחבנו לדיסציפלינות נוספות. זיהינו את הפוטנציאל בלהיות ״בית עיצוב״ וכמעצבים שהגיעו עם רקע ״מוצרי״ חברנו למעצבים מתחומים נוספים, ביניהם גרפי וטקסטיל, כך שהיום מעורבים מעצבים נוספים בפעילות השוטפת אך ניהול העיצוב נשאר אצלנו.
ומילה על השם – כישראלים אי אפשר לפספס ש־LY הוא הקוד המסחרי של חברת אל על. הקשר הטוב עם אל על והזדמנות המדהימה שקיבלנו מהם כמעצבים צעירים בתחילת הדרך – גרם לנו לרצות לשלב את ה״אירוע״ הזה בשם הסטודיו. ברמה הבין־לאומית זה עובד נהדר
Yuval:
אז מאיפה מתחילים את העבודה על הדרימליינר, ומה היא כללה?
Idan:
התהליך נמשך שנתיים וכלל סנכרון בין ספקי המוצרים השונים (מושבים, טקסטיל, תאורה, שירותים וכד׳). זה מתחיל כדף לבן ולאט לאט מקבל את האופי של המותג. הרזולוציה היא מבחירת החברה שמספקת את המושבים, דרך צבע הקירות והתאורה במטוס ועד בחירת צבע וסגנון הרקמה במושב. חברת העיצוב שהובילה את המהלך היא בריטית (PG) והחלק שלי היה לשלב את נקודת המבט כמעצב ישראלי. התהליך היה מרתק
Yuval:
בוא תתן דוגמאות, כי זה משהו שבסופו של דבר די שקוף לנוסעים
Idan:
מדובר על חוויה משלימה: עסקנו בחיבור בין חומרים וצבעים, התעסקות ברמה הארגונומית עד להרכב הספוגים בתוך המושב: יועץ הארגונומיה ואני בילינו שעות בישיבה על המושב. הוא ישן על צהריים על המושב…
בין היתר נסענו להשתתף בסדנת תאורה במפעל של בואינג בסיאטל כדי לשבת במדמה מטוס ולחוות את תרחיש התאורה בכל שלבי הטיסה: מה יותר נעים לאווירה של אוכל ומה יותר מתאים לשלב ההירדמות? אפיינו את הגוונים בזמן אמת ובחרנו את אלו שייצרו אצל הנוסע תחושה טבעית כאילו הוא לא נמצא בצינור מתכת אלא בסביבה הטבעית שלו…
Yuval:
איך זה בא לידי ביטוי מבחינת צבעוניות? חום/קור? טקסטורות ספציפיות?
Idan:
מבחינת צבעוניות וחומר – לפלטה המסורתית הצטרפו צבעים נוספים כשאחד הערכים החשובים היה כל הזמן ״בית״. בבחירת החומרים – דוגמה טובה היא ההתלבטות לגבי שימוש בריפוד עור או בד למושב – עור הוא חומר שפחות מתאים לאקלים החם והלח. במטוס משולבת צורה גיאומטרית – יהלום – שנבחר כאלמנט מוביל שבא לידי ביטוי במיתוג המחודש של החברה. אפשר למצוא אותו ברקמות על הבדים, על קירות המטוס ובעיצוב החיצוני של המטוס
Yuval:
אני מניח שתוך כדי התהליך הסתכלתם על מה שקורה מסביב בעולם בחברות תעופה אחרות. אתה יכול להצביע על מגמות בתחום? לספר מה אתה אוהב אצל המתחרים, מאיזו חברה אפשר ללמוד ולמה?
Idan:
כמובן. התרשמנו מהמון קבינות בדרך. הייתי אומר שהמגמה העיקרית היא ההשקעה של החברות בעיצוב ובפרטים בקבינה של המטוס, הרבה יותר מהעבר לדעתי. אני מאוד מעריך את הייחודיות של KLM: אני חושב שמה שיוצר ייחודיות במוצר שלהם הוא הרבה ״אומץ״ שככל הנראה נובע מעבודה עם המעצבת הלה יונגריס. זה בעיקר מייצר אחידות אסתטית מוחלטת, יש תחושה הוליסטית במחלקות שלהם. אותה תחושה מתקבלת, לדעתי, גם בדרימליינר החדשים של אל על
Yuval:
אז אפרופו השאלה הקודמת, עד כמה זה חשוב לקהל? כי רוב האנשים בוחרים בחברת תעופה בגלל מחיר, תחושת שייכות, נוחות, ולא בגלל התחושה ההוליסטית במטוס. לא כולם מעצבים…
Idan:
בשיווק אומרים ״תן ללקוח את מה שהוא עוד לא יודע שהוא צריך״. אני מעריך שכך גם בעיצוב: אנחנו עוסקים בתחום שהיישום של החזון נמצא אצלנו בראש עד שמגיעים לקו הסיום של הפרויקט. אנשים מעריכים את העבודה שלנו – ״עיצוב״ – רק אחרי שהם חווים אותו
Yuval:
אחרי כל העבודה עם אל על, מה אתה יודע היום על עסקי התעופה שלא ידעת כשהתחלת לעבוד בתחום?
Idan:
זה תחום שאכן צריך להתמקצע בו: הוא מכיל הכל ויש המון אפשרויות, אבל הכל קורה תחת מגבלות ותקנים ותפעול, ולא תמיד אפשר להגיע ליישום מלא של התכנון – באופן הרבה יותר קיצוני מתחומים אחרים שאני עוסק בהם. כיום לדוגמה, כשאני צריך לחשוב על כלים למגש האוכל – בשונה מההתחלה – אני מבין בדיוק איך אפשר לפתור סוגיות עיצוב על מנת להתאים את המוצרים למסלול הלוגיסטי שהם יעברו
Yuval:
עד כמה חשוב לך בעבודה עם אל על לשדר משהו ישראלי? מקומי? או שזה לגמרי גלובלי? ואיך זה בא לידי ביטוי?
Idan:
מקומיות היא ערך עליון. כל פרויקט עיצוב שעשינו משלב בתוכו את הישראליות שבאל על. אפשר לראות ש״תרבות״ היא חלק קוהרנטי בייצוג של חברות תעופה לאומיות. בפרויקט האחרון שנחשף ממש לפני חודש, מיתגנו את הארוחות במטוסים כשהקונספט המוביל מבוסס על מרכיבי הנוף הישראלי בדגש על צבעים מרקמים. בזמן הצילומים הרגשנו שהצלחנו להעביר את המסר
Yuval:
אז רגע לפני שנסיים, אולי מילה על פרויקט הגמר שהזכרת בתחילת השיחה – תווית לבקבוק שתיה בנפח 1.5 ליטרים שכשמורידים אותה מהבקבוק אפשר להפוך אותה לארבע כוסות חד פעמיות. תגיד כמה מילים על זה: אני זוכר אותו בתערוכת הבוגרים ולגמרי סקרן
Idan:
הסיבה העיקרית לנחישות ולהירתמות שלי ושל שותפים ומשקיעים בחברה היא חזון ואמונה שהכל אפשרי. בעקבות הגיוס בשנה האחרונה העלינו הילוך – ואנחנו ממש לקראת סוף התהליך של הוכחת ייתכנות מסחרית – אנחנו בקשר עם לקוחות הקצה שמחכים כבר לתשובות חיוביות. זה עניין של כמה חודשים ואנחנו קובעים לדרינק בכוס שהוסרה מהבקבוק…
Yuval:
קבענו! משהו חשוב נוסף להגיד לפני שמסיימים?
Idan:
כן. כל מה שקורה – קורה ביחד: מעצבים, לקוחות, שותפים, תומכים ועוד – אלו הבחירות הכי חשובות לפני שמתחילים לעסוק בעיצוב עצמו
The post ״אנשים מעריכים את העבודה שלנו רק אחרי שהם חווים אותה״: עידן נויברג על העבודה כמעצב עם חברת אל על appeared first on מגזין פורטפוליו.
