פסטיבל הצילום הבין־לאומי מתקייים בפעם החמישית כארוע שיא במסגרת הפעילות השנתית של עמותת PHOTO IS:RAEL, ארגון הפועל לקידום שפת הצילום בישראל ומחוצה לה. הארגון משתמש בצילום כשפה לעבודה דרך פעילויות חברתיות והתנדבותיות. את העיצוב הגרפי לכל הפסטיבל יצרה מיכל שפירא במסגרת סטודיו מיכל ודקל.
אחרי שני פסטיבלים היא הרגישה צורך לתת ביטוי מלא יותר לעבודה בטיפול גם בעיצוב החלל, ליצירת חוויה מיוחדת וכחלק ממיתוג הפסטיבל. הפנייה דרך האינסטגרם לאמן והמעצב אוהד בנית – שענה במילה אחת, ״ברור״ – הולידה חיבור מרתק: בנית הפך מיד לחלק בלתי נפרד מהצוות כאילו היה שם תמיד כשהוא על עיצוב החלל והתערוכות ושפירא על העיצוב הגרפי; שתי יחידות עצמאיות, נפרדות לכאורה, שפועלות כיחידה אחת הרמונית.
הבריף
עד השנה שם הפסטיבל היה ״פסטיבל הצילום הבינלאומי״ והלוגו היה מורכב משלוש השפות – עברית, אנגלית וערבית. החלטנו לצאת לדרך חדשה שתרענן את חזות הפסטיבל. הבריף החדש כלל מציאת שם, לוגו ושפה חזותית לעמותה המקיימת פעילות חברתית שנתית, ולפסטיבל עצמו המהווה את פעילות השיא שלה. המשימה היתה בניית שפה שתשדר צילום, שתרגיש פסטיבל, תיראה עדכנית, ותציין את המקום שבו הכל מתרחש; שפה גרפית לשפת הצילום, שפה שמאפשרת ופותחת בעצמה משחק אין־סופי של מילים ומשמעותם.
ההשראה
התחלנו בחיפוש אחר שם ובחנו שמות של פסטיבלים מקבילים בעולם. PHOTO LONDON / PHOTO PARIS / PHOTO ESPANA היו שמות קצרים וממוקדים, ולמרות מגוון התערוכות הבין־לאומיות לא חשנו צורך להחיל זאת בשם. בנוסף, עם כל הניחוח החו״לניקי, רצינו שם שיהיה קצת מחוספס עם הקריצה המקומית. בכל זאת אנחנו בישראל…
התהליך
השינוי היה יוזמה שלנו, כי ככה זה אצלנו: אתה גם הפועל וגם המנהל. בסקיצות שעשינו ללוגו המבוססות על השם שנבחר – PHOTO ISRAEL – עלינו על הפלטפורמה שמבחינתנו יכלה לשמש גם כשם PHOTO IS: (זה החזון לעתיד) – PHOTO IS:RAEL / PHOTO IS:REAL / PHOTO IS:ID / PHOTO IS:FESTIVAL. הפלטפורמה הזו פתחה בפנינו אין־ספור וריאציות וקומבינציות, וכשהעיצוב נהיה משחקי, התהליך הפך להיות מעניין מאתגר וחוויתי.
לצורך עיצוב הלוגו סגרנו שלישייה עם דניאל ויינברג המוכשרת. כל אחד עשה את הבדיקות לעצמו ואחת לכמה ימים נפגשנו כדי שנוכל להגיע לדיוקים בכל וורסיה מוצעת. התוצאה הסופית היא לחלוטין ילד משותף של שלושתנו ויש בילד הזה קצת מכל אחד מאיתנו. אנחנו לחלוטין הורים גאים.
המיתוג
לשלושתנו היה ברור שהלוגו חייב להיות פשוט, נקי וברור, בליווי צורה מינימליסטית אך משמעותית, בלי הרבה מניירות. הבחירה בפונט ליבלינג של יאנק יונטף לבניית השפה, היתה מושלמת. הפונט עוצב בהשראת הסגנון הבין־לאומי (באוהאוס) והגרפיקה השימושית של שנות ה־30 בארץ. יש לו שבעה משקלים והוא דו לשוני. כל שלט, חוברת, הזמנה ותגית עוצבו עם הפונט והוא היה בחירה נכונה שנתנה – למרות מקורותיו הישנים – את המראה הנקי והעכשווי שחיפשנו.
היה לנו חשוב לייצר שפה גרפית שתוכל גם להשתלב בהרמוניה עם העיצוב בחלל – אלמנטים גרפיים כמו טקסטים וציטוטים מוגדלים, או שבלונה של הלוגו שאותה צבענו על הקירות. החלל הלא מעובד של מידטאון שהיה פתוח, לא מעובד ומושלם – עם הרבה קירות חשופים וסביבה תעשייתית – היה אף הוא פלטפורמה נפלאה ליישום השפה. העבודה המשותפת והצמודה היתה חשובה והכרחית כתפישה כוללת של נראות וחזות, מעבר לפן המיתוגי.
עיצוב טוב
הוא עיצוב שחי בסביבה לאורך שנים ויכול להחזיק משקלים.
The post 1+1 / פסטיבל הצילום הבינלאומי 2017 appeared first on מגזין פורטפוליו.