Yuval:
הי נורית, בוקר טוב, מה שלומך?
Nurit:
מעולה מה שלומך? 
Yuval:
לא רע בכלל! בפעם האחרונה שהיינו בקשר זה היה בעסקי הג׳ינג׳ים ועכשיו את בתכשיטים. איך זה קרה?
Nurit:
נכון. במסגרת פרויקט הגמר שלי במחלקה לתקשורת חזותית בוויצו חיפה, צילמתי מאות ג׳ינג׳ים יפים מרחבי הארץ. אחרי שסיימתי את הלימודים ב־2013, עסקתי בכל מני תחומים עד שמצאתי את הנישה שלי: בשלוש שנים האחרונות אני מאיירת פרילנסרית, ולפני כשנה וחצי הקמתי את מותג התכשיטים שוגראש אקססוריז. אני מעצבת, מייצרת, מצלמת, משווקת ועושה את כל מה שקשור ביצירת המותג
נורית מוטשאן
Yuval:
אבל למה תכשיטים? כלומר, איך זה התחיל? זה משהו שהיה תמיד ורק חיכה לצאת לאור?
Nurit:
כן, לגמרי! נחשפתי לקהילה של מעצבי סיכות באינסטגרם וגיליתי שיש המון אנשים שאוספים אותן. החלטתי לעצב סיכה משלי, ומאז זה התגלגל לקו שלם שכלל גם שרשראות, צמידים, עגילים ופאצ׳ים. זו היתה הסיכה הראשונה שעיצבתי
Yuval:
מגניב. ספרי קצת על התכשיטים שאת עושה, על התהליך, החומרים, מה מעניין אותך לעשות
Nurit:
רוב התכשיטים שאני מעצבת הם בטכניקה של פליז מצופה בזהב או כסף, במילוי אמייל. הרבה אנשים שואלים אותי אם אני מדפיסה על התכשיטים או קונה צורות מוכנות, והתשובה היא שכל תכשיט הוא בעיצוב לגמרי מאפס: זאת יציקה, והאמייל מוזרק לתוך גומחות
Yuval:
איך היה לעבוד עם החומר בפעמים הראשונות? כי יש הבדל בין לעצב במחשב לבין האופן שבו החומר מתנהג
Nurit:
כן ולא. את התכשיטים אני מעצבת במחשב, אני עובדת עם תוכנות גרפיות כמו שאני עובדת בתור מאיירת. אני מייצרת את היציקות באמצעות מפעלים, ואת החלקים אני מרכיבה בעצמי בבית. צריך להבין איך החומר עובד ומה מתאפשר לעשות ממנו ומה לא. זה דרש מחקר ולמידה כי יש הרבה מגבלות של החומר. אפשר לראות את תהליך העבודה שלי בסרטון:
Yuval:
ואחרי שעשית סיכה אחת. איך החלטת מה הלאה? מאיפה הגיעו הפרחים והחתולים ומערכת השמש?
Nurit:
בתור התחלה, עשיתי את מה שאני אוהבת. אחר כך הבנתי שבאמת יש לזה ביקוש ושאנשים מאוד מתחברים לשלושת הנושאים האלה: פרחים, חתולים וחלל. התחלתי לפתח כל נושא כזה לעוד תכשיטים, כשבכל אחד מהם ניסיתי למצוא משהו יחודי שבא לידי ביטוי באופן השימוש. לדוגמה, שרשראות החלל הן מאמייל שזוהר בחושך. או סיכות הפרחים בצורת סאקורה, שמתחברות לצווארון של החולצה. אפשר לראות את הטוויסט הזה בעוד עיצובים כמו לדוגמה בעגילי הפפיון, כשהסוגר משמש כסרט של הפפיון
Yuval:
באיזה שלב נכנס כל העניין הלוגיסטי, השיווקי, הפרסומי וכן הלאה? איך התמודדת עם זה?
Nurit:
באופן די מיידי. אני פועלת כרגע בתור one woman show, עושה כמה שיותר דברים בכוחות עצמי, החל מהעיצוב, הייצור, הרכבת החלקים, האריזה, ההתנהלות מול חנויות ולקוחות, הצילום ואפילו המשלוחים. אני לומדת הכול תוך כדי תנועה, ומרגישה שלמדתי המון עד כה
Yuval:
גם הכול קרה יחסית די מהר, לא? גמרת את הלימודים בוויצו לפני פחות מחמש שנים, עשית תקשורת חזותית עם פוקוס של צילום, גילית את עולם התכשיטים, את עושה איור במקביל. מה את עונה כששואלים אותך היום מה את עושה?
Nurit:
אני עונה שאני מאיירת ומעצבת תכשיטים פרילנסרית. אבל אני עושה גם יותר מזה, כי בתוך זה כמובן כולל גם קצת שיווק, צילום, עיצוב גרפי, עריכת וידאו ואפשר לומר שאפילו חשבונאות. אני מרגישה שאני מתעניינת בהרבה תחומים של עיצוב, תמיד הייתי כזאת. לפעמים זה קצת מבלבל כי אין לי הגדרה אחת, אבל אני חושבת שבימים כמו שלנו, כשהרלוונטיות של המקצועות משתנה מאוד מהר, טוב להיות מסוגלת לעסוק בכמה תחומים
Yuval:
לגמרי. תגידי משהו על השם, Shugarush
Nurit:
זה עיוות של sugar rush, אבל זה היה כבר תפוס… אני חושבת שפשוט הרגשתי שזה נכון, שזה משהו שיגרום לאנשים לחייך. אני חושבת שיש לשם משמעות עם קונוטציה שמשמחת אנשים. התכשיטים שלי לא כבדים ורציניים, הם כייפים ועם קריצה של חמידות
Yuval:
משהו חשוב נוסף להגיד לפני שמסיימים?
Nurit:
כן. אני חושבת שמהתכשיטים שלי רואים שזה משהו שהוא מאוד ״אני״, וזה גורם לאנשים לרצות לעשות משהו כזה גם. הרבה אנשים פנו אלי מאז שהתחלתי את העסק שלי ומספרים לי שהם חולמים על להקים משהו משל עצמם, אבל שיש להם הרבה חששות מההתחלה, או שאין להם זמן וכסף. אז אני מעודדת את כל מי שעברה בה המחשבה הזאת פשוט לעוף על זה! בלי יותר מדי לנתח ולחשוב. בתור התחלה, זה לא צריך להיות העיסוק הבלעדי. מספיק שמקדישים קצת מהזמן הפנוי כדי להגשים את החלום. מתחילים בקטן, ואי אפשר לדעת לאן זה יתפתח בהמשך :)
The post פרחים, חתולים וחלל בתכשיטים של נורית מוטשאן appeared first on מגזין פורטפוליו.