על על קיום התחרות לתכנון חממת סטארט־אפ בלוכסמבורג, פרויקט מרשים ורחב הקף שיזמו במשותף רשויות העיר ומשרדי המסחר והתעשייה והאוצר של המדינה, שמע יובל סמואלוב ברגע האחרון, ״מחבר של חבר מתקופת לימודי באנגליה״. בזמן הקצר שעמד לרשותו, ארבעה ימים בלבד, ההצעה שהגיש הייתה שונה מהמקובל. ״לא הגשתי פרזנטציה ׳תקנית׳ עם הצעת עיצוב מגובשת״, הוא מספר, ״אלא הצהרת כוונות שהציגה ׳סט סיפורים׳ שלשיטתי צריך לספר במרכז. מדובר בפרויקט מורכב ששותפים בו שלושה ארגונים שונים, לכל אחד מהם יש זהות משלו, ובה בעת צריך היה ליצור משהו שמרגיש שלם״.
ביוני האחרון נחנך הפרויקט בלוכסמבורג סיטי, בירת לוכסמבורג – חממת סטארט־אפ (HOUSE OF STARTUPS) שמאגדת שלושה ארגונים המשמשים כאינקובטורים לחברות הזנק, ושטחה, המשתרע על 6,000 מ״ר בפרישה לחמש קומות, כולל משרדים מסוגים שונים, חללי עבודה פתוחים, מרכז כנסים ומרחבים ציבוריים מגוונים. על תכנון ועיצוב החממה כולה, שהיא הגדולה מסוגה במרכז אירופה ועתידה לאכלס מאות חברות צעירות בתחילת דרכן, חתום סמואלוב, שמתמחה בעיצוב חללים מסחריים ושנבחר למשימה מבין שורה מכובדת של מעצבים בין־לאומיים.
יובל סמואלוב. צילום: ניר עצמון
ככלל, לחממת סטארט־אפ בסדר גודל כזה אין תקדימים, והיא מביאה לידי ביטוי את החשיבות הרבה שממשלת לוכסמבורג מייחסת לנושא. ההחלטה על הקמתה מגלמת את המטרה שהציבה לעצמה הממשלה להפוך למרכז הי־טק אזורי, ומעורבותה בפיתוח וליווי הפרויקט הייתה גבוהה. ״מה שנדרש היה להמציא קונספט חדש מאפס״, אומר סמואלוב, שאת תפיסתו בעיצוב חללים מסחריים מגדיר כ״יצירת חוויית משתמש על בסיס סיפורים שמייצרים אותה״.
הסיפורים שרוקמים את עיצוב החממה שונים זה מזה, אך חולקים מכנה משותף המותאם לאופייה כמרכז ש״מגדל״ חברות סטארט־אפ. ״הרעיון היה ליצור מקום דינמי וצעיר באופיו, צבעוני ומדליק. כזה ששם דגש משמעותי על תקשורת ועל חיבור בין אנשים, מעודד יצירתיות ומציע סביבה תומכת שמעניקה מרחב, תרתי משמע, למשהו חדש״. לוכסמבורג היא מדינה קטנה והפרויקט שזכה לתהודה רבה העשיר את החוויה הלוכסמבורגית של סמואלוב בפרויקט חדש שמצוי עכשיו בשלבי תכנון – עיצוב קומת ה־VIP של לשכת המסחר והתעשייה של המדינה, כשבאופק מסתמנת אופציה לפרויקטים נוספים.
המון שאלות ופחות תשובות
דרכו של סמואלוב אל עולם העיצוב היא לא פחות סיפור מאלה שהוא מספר בעיצוביו. ״התואר הראשון שלי הוא בפילוסופיה, תחום שעניין אותי כבר בגיל הנעורים. היה לי ברור שזה מה שאלמד בבוא היום וכך היה, אבל ככל שהתקדמתי עם הלימודים הבנתי שיש המון שאלות והרבה פחות תשובות, ועם סיומם החלטתי לשנות כיוון. פניתי לדרך הפוכה לגמרי, תכליתית יותר, כשהתחלתי לעבוד בסטודיו לרסטורציה שם עסקתי בחומרים ובעבודה ידנית והמפגש הזה הביא אותי ללימודי עיצוב״.
כמעצב הוא נגע בזוויות מגוונות שנכרכות בתחום מעבר לטיפול בדירות/בתים, כמו עיצוב ארט לסרטי סטודנטים, עיצוב תערוכות וכתיבה עיתונאית בנושאי עיצוב. ״עשיתי הרבה דברים שקשורים לעולם העיצוב, אבל הרגשתי חוסר מסוים, כי לא הייתה לי איזו אג׳נדה מוצקה. רציתי להמשיך הלאה ובחיפוש שלי נתקלתי בלימודי תואר שני שעוסק ב״סביבות נרטיביות״ בקולג׳ לאמנות ועיצוב סנט מרטין. הלימודים היו מרתקים, וכך גם החברה שהייתה מורכבת מסטודנטים שהגיעו מתחומי עיצוב שונים ומרחבי עולם שונים והעשירו את השיח. הנושא אמנם מופשט, חמקמק משהו, אבל הוא מילא לי את החוסר שהרגשתי וחידד את ההכרה שאני רוצה לעסוק בחללים ציבוריים ומסחריים, שמזמנים נגיעה בקהלים גדולים ומקום לקונספט ואג׳נדה״.
חוויית משתמש אינה מתמצה בעיצוב גרידא, היא מהות. בבסיסה עומד סיפור שמהווה כלי ליצירתה ולהעברת מסרים, והמטרה שלנו היא לגרום לכך לקרות. עם כל המופשטות של המושג, מדובר בתהליך מובנה שחותר ליצירת חוויה
לדידו של סמואלוב חוויית משתמש היא תמצית העשייה של עיצוב סביבות משתנות ותכליתה, ובכלל זה של עיצוב מסחרי. ״חוויית משתמש אינה מתמצה בעיצוב גרידא, היא מהות. בבסיסה עומד סיפור שמהווה כלי ליצירתה ולהעברת מסרים, והמטרה שלנו היא לגרום לכך לקרות. עם כל המופשטות של המושג, מדובר בתהליך מובנה שחותר ליצירת חוויה באמצעות עיצוב שמספר סיפור: חוקר את ערכי המותג/ארגון ומאפייניו, מזקק אותם, ומתרגם אותם לשפה אסתטית מנומקת״.
במסגרת זו הפרוגרמות שקודמות לכך מעמיקות, וסמואלוב מספר שהוא גם מקיים קבוצות מיקוד וראיונות עם משתמשים שונים בחלל על מנת להרחיב ולהעמיק את יריעת המידע והפרטים כמה שרק אפשר. ״כל העשייה וההחלטות האסתטיות נרקמות על בסיס המידע שנצבר ונחקר, כי רק כך אפשר לדייק את החוויה וליצור מובחנות״. את שיטת העבודה שלו הוא מגדיר כ״זום אין, זום אאוט״ – ציר שנע בין הקונקרטי למופשט ובין הקטן לגדול בחתירה ליצור עיצוב שלם, מהודק ומנומק.
״השאיפה היא תמיד לבטא את הרעיון שגובש בצורה שמקיפה את כל רובדי הפרויקט, ולהיצמד אליו דרך קני המידה המשתנים שלו, מרמת האדריכלות, דרך התאורה, פריטי הריהוט והסטיילינג הסופי. זוהי הסיבה שבסטודיו אני מעסיק לא רק מעצבי פנים, אלא גם אדריכלים וסטייליסטית, כשכל אחד תורם את חלקו בקנה המידה של עיסוקו. בנוסף אני נוהג לעבוד עם ׳סטודיואים׳ מתמחים שמשלימים אותנו ומייצרים עבור הפרויקטים פריטים ו/או אלמנטים ייעודיים תחת הניהול האמנותי שלנו. בתכנון החממה לדוגמה, עבדתי בשיתוף פעולה עם סטודיו לוקה, שיצרו ברוב כישרון את המעטפת הגרפית של כל הפרויקט״.
בארץ הוא הרחיב את עיסוקו בעיצוב מסחרי לכיוונים נוספים כעיצוב משרדים, מרכזי שירות, בנקים וגם מרפאות: ״כל אלה הם סביבות משתנות, שלחוויית המשתמש שהן מציעות יש חשיבות רבה. מטבע הדברים סביבות רפואיות, לדוגמה, מורכבות יותר לסיפורים וליצירת חוויה, אבל זה בדיוק האתגר. ככל שהקשרי החוויה הקיימת במקום מסוים הם פחות ׳סימפטיים׳, כך מעניין אותי יותר להיכנס אליו ולחולל בו מהפך״.
The post יובל סמואלוב: עם הפנים ללוכסמבורג appeared first on מגזין פורטפוליו.
