איתמר פריד
בן 31, בוגר המחלקה לצילום בבצלאל, סיים במחלקה לצילום.
itamarfreed.net
בשנים שלאחר סיום לימודי התואר הראשון בבצלאל המשכתי להיות פעיל בשדה האמנות. הוזמנתי ליצור ולהציג בארץ ובעולם, הצגתי את עבודותיי במספר תערוכות יחיד ובמספר תערוכות קבוצתיות, וזכיתי לייצוג של כמה גלריות. במהלך שנים אלו בעיקר העמקתי את מחקרי שעוסק בצילום ובציר שבין ציור לצילום ולמציאות.
במקביל להתקדמותי כאמן צעיר וכיוצר התעורר בי רצון עז לחקור, להעמיק, להרחיב ולפתח את השכלתי האמנותית והאקדמית בתחום הצילום שבו אני עוסק. לאחר מחקר ובדיקה רחבים הגעתי למסקנה שהתוכנית לתואר שני במחלקה לצילום ברויאל קולג׳ תואמת בצורה הטובה ביותר את צרכיי האמנותיים והמקצועיים, ושהיא תהייה המשך ישיר ומתבקש של לימודיי במחלקה לצילום בבצלאל. הגעתי ללימודים בעזרת מלגת קלור שמיועדת לבוגרי בצלאל. בלי המלגה המדהימה הזאת לא הייתה לי אפשרות לממן את לימודי התואר, זה היה אירוע משנה חיים וכבוד גדול.
איתמר פריד, Whispering To Venus. צילומים: מ״ל
העבודה בתוכנית ה־MA לצילום בקולג׳ היא קשה, בעיקר בתרגול עצמי. זו תכנית לימוד אינטנסיבית ויום־יומית תוך כדי קבלת ביקורת קבוצתית וקיום דיאלוג עם מנחה אישי מהסגל הבכיר. הלימודים היו מרתקים בעיקר מכיוון שהייתי חלק מקבוצה מובילה של סטודנטים בין־לאומיים לאמנות שמפרים אחד את השני, חולקים רעיונות ומבצעים שיתופי פעולה פורצי דרך.
כמו כן, השהיה בלונדון, אחת מן הערים המדהימות בעולם מכל הבחינות ובעיקר תרבותית, הייתה חוויה ששינתה את חיי. הקולג׳ מאפשר שימוש במתקני סטודיו, בחדרי עבודה מתקדמים בכל התחומים ובמתקנים עמוסי ציוד טכני הכי חדיש שיש. זו הייתה סביבת עבודה אופטימלית בעבורי שאפשרה לי את המשך יצירתי, פיתוחה וחקירתה. כך נולד פרויקט הגמר שלי וגוף העבודות שעליו אני עדיין עובד – Whispering To Venus.
פרויקט הגמר
פרויקט הגמר שלי, Whispering To Venus, עוסק בצילום ובשפה הצילומית. השפה מעצבת את תפיסת המציאות שלנו: היא מאפשרת לנו לתאר, לשקף וליצור מחדש. היסטוריות העבר (הן העצמאיות והן הקולקטיביות) מעוצבות ונוצרות בתפיסתנו. הפרויקט מחפש שפה חדשה של מציאות; כזו שבבריאתה יוצרת מחדש את עצמה. שפה בעלת התייחסות עצמית בפרשנות הטכנולוגית של יצירות האמנות האיקוניות של תולדות האמנות.
הפרויקט הוא שיתוף פעולה בין אלגוריתם לבין עצמי: מספר רב של תמונות ופרספקטיבות של אותו נושא נלקחות ומוזנות אל תוך אלגוריתם, שנועד במקור למזג תמונות של נופים לתמונה פנורמית אחת. פעולת החדרת הגוף לתהליך זה מביאה למציאות מבולבלת ולעתים קרובות לגליצ׳ים בעיבוד התמונה: ניסיונות כושלים לקרוא את הגוף כנוף ולנתקו מן הדיוקן גורמים לשינויים בלתי עקביים בדימוי ולעתים חסרי רחמים.
הדימויים מסדרת ונוס הודפסו כתשליל ענקי על פילם צילומי כדימוי שמתייחס למסורת הצילום עצמה. התשליל נועד לפתח ולחשוף תמונה, בעוד שהדימויים של ״ונוס״ כופים את עצמם על הסביבה שלהם; הם שקופים ומושפעים ממה שמסתתר מאחוריהם, בעוד שבאותו הזמן הם משקפים את הדימוי על אותו המשטח. הדימויים מתארים את הריבוי שאבד במבטי הבודד והייחודי. בעשותי פעולות אלו אני מחליף מקומות עם הטכנולוגיה: האלגוריתם מקבל אוטונומיה על התמונה, ואני הופך למנגנון הטכנולוגי שלו.
אני בוחן את שורש יצירת הדימויים בצורה הבסיסית ביותר, וחוקר את ההסתכלות שלנו. טריפטיך הפרחים – שהוא מחקר על ציור החמניות של ואן גוך – בוחן את הצילום בצורתו הגולמית ביותר. הדימויים מופשטים לאדום, צהוב וכחול, ולנגטיב ולפוזיטיב. אני מציע היפר־ריאליזם סוריאליסטי שבו אני מחדד כל אלמנט יחיד לפני תחילת השיקום שלו.
הטכנולוגיה הצילומית בימינו מתרגמת מידע דיגיטלי לשדה חזותי חדש: מידע בינארי חזותי (צילום) מתורגם לשלושה ממדים. ב־Whispering To Venus (דיוקן עצמי כ־ונוס) השתמשתי בסורק תלת־ממדי נייד כדי לצלם את עצמי בפוזיציה של ונוס, בהשראת הציור האייקוני של בוטיצ׳לי, ״לידתה של ונוס״. המידע מן הסריקה התלת־ממדית (צילום תלת־ממדי) הוזן לאלגוריתם אחר ששחזר ותרגם את הדימוי כפסל. הפסל הודפס באבק פולימרי במדפסת תלת־ממד – הדימוי המודפס באבקה פולימרית לבנה מרפרר לפסלים היווניים הקלאסיים.
הדימוי המודפס תלת־ממדית מלא בגליצ׳ים, טעויות ושברים. נקודת המבט של המכשיר הצילומי החדיש היא לא אורגנית ואכזרית לעיתים בתהליך של ההרכבה המכנית. בתהליך הרינדור של הדימוי התלת־ממדי מתקבלות אינספור זוויות ופרספקטיבות וטעויות רבות שלא תמיד נפתרות, וכך נוצרים איברים נוספים בדימוי המודפס. נראה כאילו שהדמות יוצאת מתוך עצמה כשהיא לכודה בפרספקטיבות האלה, בתהליך הבריאה המכני החדש.
עתידות
בימים אלו אני ממשיך לפתח את הפרויקט, והצגתי את הפסל המודפס בגודל מלא (קצת יותר גדול מאדם ממוצע) בתערוכת הפיסול Sculpture By The Sea בחוף בונדיי שבסידני, אוסטרליה. זו התערוכה הגדולה בעולם של פיסול במרחב הציבורי, והיא זוכה לכחצי מיליון מבקרים. לאחר מכן אני צפוי להשתתף במספר תערוכות נוספות ברחבי העולם ובתכנית שהיית אמן מדהימה בשמורת הטבע הלאומית אוורגליידס שבפלורידה ארצות הברית.
החיים שלי כרגע הם מאוד דינמיים ומלאים בתנועה ויצירה, וכל הזמן מתבשלים פרויקטים ורעיונות חדשים. אני מתכנן להישאר על קו לונדון־תל־אביב־ניו־יורק, ואתגורר לפרקים בשלושת המקומות תוך כדי מחקר, לימודי דוקטורט ויצירה.
The post RCA 2018 // איתמר פריד appeared first on מגזין פורטפוליו.
