המשרד הוא לא מה שהיה.
קודם כל כי הגבול בין שעות העבודה לשעות הפנאי הולך ומיטשטש: לאחר עשר שנים ויותר של מאבק חברתי למען זכויות העובד ותנאי עבודה ראויים, פיתוחים טכנולוגיים עכשוויים המקדשים את הזמינות, את המיידיות, ואת הפוטנציאל של ביג דאטה, מניעים את המטוטלת חזרה לכיוון השני, ולא בהכרח באזורי העולם השלישי המנוצלים על ידי תאגידים גלובליים לייצור מסורתי בסדנאות יזע. החל משנות ה־80 היו אלו דווקא חברות מערביות שהציגו עלייה בשעות העבודה לשבוע, כשמובילי המגמה הם העובדים בעלי ההשכלה והשכר הגבוה במקצועות טכנולוגיים וניהוליים. כך, כיום לא נשאלת השאלה במה אדם עובד אלא מה הוא עושה. העבודה מגדירה הלכה למעשה את הזהות שלנו, אבל איפה העבודה הזו בדיוק מתרחשת ובאיזה אופן?
בעשורים האחרונים תכנון ועיצוב מקומות עבודה עובר שינויים דרמטיים ובקצב גובר והולך. עמדות עבודה לא אישיות (hotspots), עבודה מהבית ובדרך למשרד, פגישות רבות משתתפים ממקומות שונים בעולם, אזורים לא פורמליים לסיעור מוחות, ולאחרונה גם הפופולריות הגואה של חללי עבודה שיתופיים מאתגרות את גבולות המשרד והופכות אותו למשהו שונה בתכלית. בנוסף, מחקרים על שביעות הרצון ובריאות העובד מוסיפים פרמטרים שצריך לקחת בחשבון בתכנון לעובדים שמחים ובריאים יותר. בתוך כך, המשרד גם נשאר סביבה הבנויה מיחידות סטנדרטיות הנדרשות מעצם היותו מוצר המוני. איך אפשר אם כך לאתגר את הסטנדרט הזה ולהגיב באופן מעניין ועכשווי לאתגרי המחר?
רונלד ריטוולד וברברה וויסר. צילום: Jeroen Bosch
רונלד ריטוולד הוא אדריכל הולנדי שעוסק רבות בנושא העבודה בפרקטיקה שלו, שנעה בין תחומי האמנות, עיצוב הנוף, האדריכלות ועיצוב הפנים. ב־2014 הוא יצר יחד עם האמנית ברברה וויסר מיצב ספקולטיבי שנגע בתחומים אלו, כמו גן בתחומים נוספים, בשם The End of Sitting. המיצב ביקש לאתגר את אחת המוסכמות הבסיסיות ביותר של עבודה כיום – הישיבה לאורך שעות היום. בשנים האחרונות, מחקרים אמפיריים טוענים שוב ושוב שאורח החיים מבוסס הישיבה הוא אחד מהגורמים העיקריים למצבים בריאותיים כגון סכרת ומחלות לב. מנגד, חברות הרהיטים ממשיכות לייצר כסאות מסוגים שונים כמענה לדרישות השוק.
במיצב, וויסר וריטוולד הציעו סביבה משרדית טוטלית ועתידנית למראה, שהזמינה את המבקרים לעמוד בצורות ובגבהים שונים על נפחים שעוצבו במיוחד כדי לאפשר מגוון תנוחות עבודה: משכיבה נינוחה עם מחשב נייד ועד לעמידה זקופה בצמדים. המיצב חיבר מגוון מגמות מעיצוב עכשווי של חללי עבודה כדי לייצר סביבה לחלוטין לא סטנדרטית, שמאפשרת גם רגעים של גילוי ופליאה במקום העבודה.
עדיין בהולנד, סטודיו העיצוב והאדריכלות Makking&Bey, אחד המשרדים הידועים בזירה ההולנדית, עוסק גם הוא רבות בשנים האחרונות בנושא עתיד סביבות העבודה. במסגרת עבודת הסטודיו בדגש על יוזמתם, PROOFFLAB) PROgressive OFFice), חקרו האדריכלית ריאנה מקינק והמעצב יורגן ביי את השאלות העולות מהשינויים בדפוסי העבודה דרך שלל שיתופי פעולה עם משרדי עיצוב אחרים תחת תמות מובילות. התוצרים של העבודה הזו מגוונים להפליא ונעים מיצירת סביבות פרטיות במרחבים פתוחים במוצר שהפך לסטנדרט במשרדים רבים (Ear Chair), דרך בחינה ביקורתית של מוביליות ועבודה מרחוק בעבודה דוגמת המשרד הנייד של ה־Slow Car, שבו אפשר לעבוד בתנועה איטית בדרך לעבודה, ועד מוצרים קונקרטיים לעידוד תקשורת וגמישות דוגמת ה־WORKSOFA, שמציעה מודולריות רבה בארגון סביבות העבודה המשותפות.
צילום: Makking&Bey
כיום התחזיות כיום צופות שמעל 80 אחוז מהעבודות שאנחנו מכירים הולכות להיעלם בשלושת העשורים הקרובים. העבודות שאנחנו מכירים שיתקיימו ישתנו אף הן ללא הכר עקב שילוב של טכנולוגיה, אוטומציה ותהליכים חברתיים מורכבים. בקונטקסט של שינויים כה דרמטיים, חשוב לשאול איך ייראו סביבות העבודה של העתיד ואיפה הן יתקיימו? אילו סוגי עבודה יתקיימו בהן ואיך יאכלסו אותן עובדים? ואולי חשוב מכך, האם אדריכלות ועיצוב יכולים לצפות ולהגדיר מרחבים בעבור השינויים הדרמטיים בכלכלה, בטכנולוגיה ובפוליטיקה של העבודה?
ביום חמישי הקרוב, ה־16 במאי, יתקיים במחלקה לארכיטקטורה בבצלאל הכנס The Futures of Work, שיתוף פעולה בין בצלאל לחברת הריהוט המשרדי גלובל ישראל. ריטוולד ומאקינק יהיו בין הדוברים לצד מעצבים, אנשי טכנולוגיה וחוזי טרנדים, שיצטרפו לדיון על עתידים אפשריים הנובעים ממגמות ופיתוחים שאנו עדים להם כיום, ועל פיתוח מחשבה רעננה והכרחית על המקומות שבהם רובנו עתידים לבלות את מיטב שנותינו.
The post איך ייראו סביבות העבודה של העתיד ואיפה הן יתקיימו? appeared first on מגזין פורטפוליו.
