מאור, בוגרת המחלקה לאמנות בקלישר שחיה ויוצרת בתל אביב, עוסקת בעיקר בציורי אקוורל. היצירה שלה נמצאת על קו התפר שבין אמנות לאיור, ומהווה חלק מתנועה הולכת וגוברת של נוכחות נשית דומיננטית בתחום האיור, שמביאה עמה גם שינויים סגנוניים ותוכניים.
בלב החדר של מאור ובבסיס המוטיבים המרכזיים שביצירתה מצויה החוויה הנוסטלגית. ״נוסטלגיה״, המתורגמת לעברית בתור ״רפקת״, היא ההתרפקות על זכרונות העבר מתוך אידיאליזציה שלו. כשהוגדרה לראשונה במאה הקודמת, הנוסטלגיה תוארה כמחלה שחיילים לוקים בה, כזו הממלאה אותם רצון עז לשוב הביתה – ואמנם הנוסטלגיה מופנית על פי רוב אל תקופת הילדות, אל הבית שבו גדלנו, אל החפצים והרגעים שהקיפו אותנו.
התייחסותה של מאור אל הנוסטלגיה אינה כזו הנובעת מתוך אמונה נאיבית לגבי מה שאכן התקיים בעבר במציאות, אלא דווקא מתוך אהבה וסקרנות למה שבהגדרתו ובמהותו הינו מראש בלתי מושג. היא עושה בציורים שלה שימוש בסמלים שהתקבעו כנוסטלגיים באופן כמעט אוניברסלי, כאלה שהמקור שלהם הוא בדרך כלל בראשית שנות העשרים, בתקופה שטרום מלחמת העולם הראשונה: ה״בל אפוק״ (העידן היפה), צעצועי פח, חישוקי צעצוע, סוסי נדנדה, שבשבות, שמלות מעומלנות ונעלי שרוכים עם גרבים לבנות.
מדוע אלה הפכו להיות סמני געגוע וילדות בעוד שבעבור רובנו הם כלל לא נכחו בשנים שבהן התעצבנו? האם הסיבה לכך קשורה במיקומם על רצף הזמן ״ברגע לפני״ שהכל השתבש ונשבר, והעולם הפך מקום מפחיד ומאיים?
אנו מביטים אל העבר הבטוח הזה, או אל פנטזיית העבר, כאל מקום שבו לא דאגנו עדיין. כאל זמן שבו לא היה זה מתפקידנו להיות האחראיים. לעיתים אנחנו מרגישים את הכמיהה החזקה ואת המרחק מהבית המוגן דווקא בזמן שאנחנו נמצאים בו עצמו. לפתע הוא נראה לנו מרוקן ממה שנדמה שזכרנו בו.
זוהי החוויה שאליה מזמינה מאור את אורחי התערוכה שלה, ״Away From Home״. בכדי לדון בגעגועים ובילדות תהל תנכיח בחלל משהו מילדותה שלה: את הבית של סבתא, בית בריטי-פולני שבו הצו המרכזי הינו ״אסור לגעת״. באותו בית היו ויטרינות זכוכית שאין להתקרב אליהן, ספות שלא יושבים עליהן, שעונים שאיש לא מכוון אותם. מאור מספרת כי רק במרפסת של סבתה היה מצוי מתחם ילדים ובו כמה צעצועים ישנים וספרים שרק בהם היה מותר לשחק.
דווקא מתוך המפגש עם עולם של פלאות שאפשר לראותו אך לעולם לא להפכו לשלה, לעולם לא להכנס באמת בשעריו, למדה מאור על הפער שהופך כל דבר למרגש יותר, על האופן שבו הבלתי מושג לנצח יהיה פלאי ומעניין יותר.
שיח גלריה יתקיים ביום חמישי 16.5 בשעה 19:00
