עבודה בעיניים // הילה ליזר בג׳ה

הפרטים הטכניים

״מצפה״, מיצב וידאו בתערוכה 9 קירות אמן, גלריית מקום לאמנות בקריית המלאכה; אוצרת: דליה דנון. עבודת הווידאו ״מצפה״ ומיצב פיסולי של משטח עץ ועליו אבני ריצוף ממצפה רמון, משולב בווידאו ״זריקת אבנים״ וציור שמן על בד ״קריסת מעמד הביניים״ מ־2018, שמן על בד, מידות 2X315X200 ס״מ

מי אני

הילה ליזר בג׳ה, אמנית רב־תחומית. בוגרת לימודי תואר שני בתכנית הבינתחומית באוניברסיטת תל אביב, ותואר ראשון מהחוג לאמנות יצירה באוניברסיטת חיפה. הצגתי בתערוכות יחיד וקבוצתיות רבות בישראל, באנגליה, ארצות הברית, איטליה ועוד. בעבודותיי אני חוקרת את דימוי הבית, תפישתו והתקבלותו בשדה התרבות הישראלי והבין־לאומי; וייצוג דמויות נשיות ובחינת התמודדותן עם הנסיבות לתוכן נקלעו.

אני בוחנת את השפעות הסביבה והזמן על אנשים וחומרי יסוד. לרוב החומרים איתם אני עובדת הם חומרים המצויים בתשתית בניית מבנים אדריכליים. רבות מהעבודות שלי הן מיצבים תלויי מקום. אני אוהבת לשוטט במקומות עזובים וליצור מהם עבודות וידאו ומיצג (פרפורמנס); לרתך פסלי ברזל; לצייר בשמן על בד וכן ליצור הדפסי חלודה בשילוב דיו על נייר.

המיצב ״מצפה״ במקום לאמנות. צילומים: הילה ליזר בג׳ה

בשנים האחרונות אני בוחנת את נושא הבית כיסוד של כל בן אנוש, בית שהוא איקוני, המזכיר ציורי ילדים כמושא פסיכולוגי ופילוסופי. דימוי הבית מעניין אותי כמרחב משפחתי אך גם כבית סמלי ולאומי, המרחב המוגן האישי לעומת הציבורי, המקלט המבודד אך גם המגביל, האידאי מול היומיומי. העבודות מחברות בין האובייקט לסובייקט, בין הפנים לחוץ, בין תמימות ילדית לפיכחון בוגר, ומעלות שאלות אוניברסליות, הנוגעות לכל, על מונח הבית והשתקפותו בנפש האדם.

•  רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>

לצד אלה, לאורך השנים אני מתעניינת בייצוג דמויות נשיות בעבודתי, ובהעמדתן במרחבים שוממים, כמו מפעלים שנסגרו, משוריינים בדרך לירושלים ומחנות צבאיים נטושים. כילידת הארץ אני בוחנת איך המצב המדיני משפיע על העבודה שלי כאשה ואמא, מבחינה נרטיבית וחומרית.

העבודה

העבודות נוצרו בעקבות רזידנסי בשנת 2015, שבו התארחתי במצפה רמון בהאנגר של להקת המחול ״אדמה״ של ניר בן גל וליאת דרור (כיום הם פועלים בשדרות). שנים רבות אני מצלמת מחול ולכן ההזמנה לרזידנסי של ״אדמה״ – מקום שהיווה שנים רבות כר פורה למחול עכשווי – הייתה בשבילי אבן דרך והזדמנות לשילוב בין עולמות האהובים עליי, של אמנות ומחול. כבר מספר שנים אני משתפת פעולה עם יוקו אימזייקה, רקדנית יפנית שרקדה כמה שנים בלהקת המחול ״אדמה״.

בתקופת הרזידנסי אהבתי לשוטט ברגל וברכב באזור מצפה רמון. הגעתי לאתר תעשייה נטוש, שנתגלה כמפעל של ״אבני מצפה״, אבן טבעית שבתחילת שנות ה־2000 היתה אופנתית במיוחד בריצוף בתים של המעמד הגבוה ומעמד הביניים. אחרי פעילות של שנים רבות, ב־2002 נסגרה המחצבה ובעקבותיה נסגר המפעל וערימות האבנים, ש״יוקרתן״ נלקחה מהן, נעזבו בשטח. המראות שנגלו בפניי נדמו לגילוי אתר ארכיאולוגי, קפסולת זמן שקפאה במקומה.

המפעל עצמו נדמה למקדש יווני קדום שנחרב, הוד כלשהו שנותר בחדלונו. ההצבה הפיסולית שלי מהדהדת תהליך בנייה שכשל והתנפץ אל קרקע המציאות, נושא המעסיק אותי בעבודתי מאספקטים אישיים, פוליטיים ולאומיים מזה שנים רבות.

המיצב ״זריקת אבנים״, נוצר במיוחד בעבור חלל התערוכה בגלריית מקום לאמנות. בזמן העבודה על המיצב גיליתי שכיום כמעט בלתי אפשרי למצוא את אבני הריצוף מהמחצבה במצפה רמון. הווידאו צולם במחצבה ב־2015, והוא מתקשר לידויי אבנים באירועי טרור וגם לקריסת מעמד הביניים, בעקבות שינויים כלכליים ומדיניים.

תעבירו את זה הלאה

הייתי שמחה להקרין את הווידאו ״מצפה״ בחלל מוזיאלי גדול, בשלושה מקרנים, על שלושה קירות. הצופים יוכלו להיכנס לחלל ולחוות מקרוב את המסע במפעל הנטוש ולעקוב אחר יוקו שיוצרת פרפורמנס תלוי מקום באתר, כאילו הייתה מצד אחד חלק מהנוף אך מצד שני, נטועה בו כזרה. אישה, לבושת שחורים בין בוהק האבנים המסנוור, שנעזבו כאבן שאין לה הופכין.

הילה ליזר בג׳ה, ״חלקיק אלמנטרי״

פלוס אחד

לפני כמה שנים יצרתי את פסל הברזל ״חלקיק אלמנטרי״, בית מברזלי בניין בעובי 8 מ״מ. הפסל עבר בין כמה אתרים ועדיין מחפש מקום של קבע. כיום אני עובדת על גוף עבודות חדש, בעקבות רזידנסי נוסף, שבו התארחתי ב־SBCAST סנטה ברברה, קליפורניה ארה״ב. שם נחשפתי למצב הטרגי של ההומלסים באזור ובהשראת התחושות של אובדן הפן האנושי, אני יוצרת פיסול ומיצב סאונד בנושא ״בדידות״. חשיפה ראשונה שלו תהיה ב־2020 בתערוכת יחיד שתאצור אפי גן בבית גורדון־לונדון בראשון לציון.

The post עבודה בעיניים // הילה ליזר בג׳ה appeared first on מגזין פורטפוליו.