כילד אהבתי לבלות שעות רבות בסטודיו של סבתי, שהתמחתה בתפירה וחייטות; ידע שעבר בירושה מדור לדור. בשעות הפנאי שלנו היא לימדה אותי מלאכות יד שונות ודרכן אפשרה לי לגלות את אהבתי ליצירה. תמיד הוקסמתי מהאופן שבו פיסת בד הופכת אט אט לשמלה או לבגד לבובה עליה עמלה זמן מה. היכולת לעשות יש מאין נתנה דרור לדמיון שלי וגרמה לי להוקיר את מלאכתם של אנשי המלאכה, אנשים הנושאים בתוכם ידע רב של חומר וטכניקה.
פרויקט מלאכה למעשה נרקם מתוך מוטיבציה זו. הפרויקט התהווה במסגרת שיתוף פעולה של אידאה, מחלקת חינוך וקהילה של קריית המוזיאונים פתח־תקוה, והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. התפיסה של אידאה משלבת בין חינוך מוזיאלי לפעילות קהילתית, המונגשת לקהלי יעד שונים. כאשר רעות פרסטר, מנהלת מחלקות החינוך, הביאה לידי את הרעיון לשיתוף פעולה, בחרנו להתמקד במוזיאון ראשונים והארכיון לתולדות פתח תקוה על שם עודד ירקוני, הפועלים בקריית המוזיאונים. המטרה הראשית היתה הרצון להעמיק את זיקתם של התלמידים לאתרים אלה, ולחדד את הקשר בין ההיסטוריה הישראלית לבין מעשה היצירה העכשווי.
מוזיאון ראשונים והארכיון לתולדות פתח תקוה נבחרו כאתרי מורשת בשל ערכם ההיסטורי ותכניהם הייחודיים. המוזיאון מציג את סיפורה המרתק והייחודי של אם המושבות, וארכיון העיר משמש כמקור ידע, המשמר את המורשת ההיסטורית ואת הווי החיים של האבות המייסדים של פתח־תקוה ושל המתיישבים הראשונים בה. לפרויקט נבחרו תלמידות כיתות ה׳-ו׳ בבית הספר קפלן בפתח תקוה. בסדרת מפגשים שהתקיימה במוזיאונים ובסדנת האמנות של המוזיאון התנסו האמניות הצעירות ביצירה בהשראת כלים וחפצים, שאִפשרו הצצה לתולדות העיר.
החייט, מתוך אוסף הארכיון לתולדות פתח תקוה
סנדלריה, מתוך אוסף הארכיון
נוני ירון, האחראית על אוספים מיוחדים, מציגה בפני התלמידות את קופסת התפירה. צילום: קריית המוזיאונים פתח תקוה
ממעך להכנת מחית מזון לתינוקות, משנות ה־20. צילום: דוד פרנקל
בעת תכנון הפרויקט, השאלות שעמדו לנגד עיני היו כיצד אנגיש ואעורר עניין בנושאים ההיסטוריים בקרב אותן תלמידות צעירות; איך אתרי המורשת – המוזיאון והארכיון – יהפכו להיות זרז ליצירה, לדמיון והשראה? מתוך כך בחרתי להתמקד באנשי ונשות מלאכה כנושא־על, כשהמיקוד הוא בכלי עבודתם. לצורך הפרויקט נבחרו 25 פריטים מתוך אוצרות הארכיון, ששימשו כנקודת פתיחה למהלך אמנותי שחיבר את מורשת העבר עם ההווי היום־יומי של המשתתפות, בשילוב משחקיוּת והומור.
השאלות שעמדו לנגד עיני היו כיצד אנגיש ואעורר עניין בנושאים ההיסטוריים בקרב אותן תלמידות צעירות; איך אתרי המורשת – המוזיאון והארכיון – יהפכו להיות זרז ליצירה, לדמיון והשראה?
הפעילות בסדנה כללה מהלכי הפשטה, איחוי וחיבור בין ישן לחדש, המצאת סיפורים דמיוניים בהתבסס על תמונות ארכיוניות ומתן פרשנות אישית לחפצים. המשתתפות נחשפו לטכניקות יצירה מסורתיות, כגון הדפס, רישום וציור בציפורן ובדיו. אסטרטגיית ההוראה שמה דגש על רב־תחומיות ושילוב בין המוסדות השונים שבמתחם קריית המוזיאונים. התלמידות השתתפו במפגשים במוזיאון פתח תקוה לאמנות ויצרו בסדנאות המקצועיות; ביקרו בארכיון העיר שבו זכו לעיין בחפצים ומסמכים היסטוריים; במוזיאון ראשונים צפו בקטע אמנתי של אחד השחקנים המציג ילד שחי באותה תקופה ומספר על הלך הרוח ועל המשחקים האהובים עליו. בכל השלבים ניתן דגש על משחקיות והמצאתיות, כדי לעורר ולהנגיש לתלמידות את אתרי ההתייחסות המגוונים.
כמו בתהליך העבודה, שנמשך מספר חודשים, גם בחלל התערוכה היה לי חשוב לשמר את הרוח המשחקית של תהליך העבודה והיצירה. עשרה מתוך החפצים שנבחרו לפרויקט מוצגים על פרספקס שקוף ומרחפים בחלל. השקיפות מאפשרת מפגש כפול ומפתיע עם החפצים העתיקים, מעוררת מתח בין הצורניות המסקרנת של החפץ לבין השימוש שלו, כמעין משחק קלפים.
קופסת התפירה של רבקה אורן. צילום: דוד פרנקל
מקצועה לעיבוד עץ משנות ה־40. צילום: דוד פרנקל
"ממעך מספרים" – תרגיל איחוי חפץ ישן/חדש. צילום: קריית המוזיאונים פתח תקוה
באחת העבודות בתערוכה התלמידות איחו בין חפצי המלאכה הישנים לבין חפצי יום־יום המוכרים להן. הרישום התחיל על ניירות שרטוט שקופים, וכך יכלו התלמידות להעתיק חלקים שונים משני החפצים וליצור מתוכם חפץ היברידי וחדש. בתערוכה העבודות האלו מוצגות יחד, כשכל רישום מתחבר ומשלים רישום באמצעות השימוש בניירות השקופים. כך מייצרות העבודות מעין מפה מורכבת המציגה את גלגולי החפצים ואפשרותם להפוך לחפץ אחד או למכונה אחת מורכבת.
יצירה אחרת המוצגת בתערוכה מציגה מקבץ רישומי דיו שציורו במגוון טכניקות וכוללת שימוש בציפורן. האיורים נוצרו בעקבות צילומי ארכיון המתארים את אנשי המלאכה השונים. כל אחת מהמשתתפות כתבה סיפור דמיוני ביחס לתמונה ואז איירה את הסיפור המומצא. בתערוכה האיורים מוצגים יחדיו בשורה ארוכה, ומתחתם כתובים משפטים אשר לוקטו מתוך הסיפורים וחוברו יחדיו.
• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>
יצירה נוספת נעשתה בעקבות קופסת התפירה של רבקה אורן, שהייתה אשתו של ברוך אורן, מייסד יד לבנים הראשון בארץ. במהלך הביקור בארכיון נחשפו התלמידות לקופסה וגילו קווים לדמותה הייחודית. לאחר מכן, כל תלמידה קיבלה קופסת עץ ריקה, והכינה קופסה אישית בהשראת קופסת התפירה של רבקה אורן, שבה שילבו פרטים מעולמן האישי. בקופסאות אפשר למצוא דימויים וסיפורים מחייהן של התלמידות, המתארות יחסי פנים וחוץ בחייהן, וכן על המפגש של ההווה עם ההיסטוריה כמקור השראה. בתערוכה הקופסאות מוצגות כמערום קוביות המאזכר משחק ילדים.
תלמידות משתתפות: דניאלה איזיקוביץ, שירה בוני, תמר בראל, בר הייטנר, רומי הלווינג, לנה זופרנר, הילה ישראל פרל, מעיין כהן, סשה נתנזון, מיקה סביר, מאיה פשקוב, סופיה צפורקו, מעיין רודיק, קרן שור, שירה תופיק.
מדור הגשות כולל חומרים שהתקבלו במערכת פורטפוליו. שלחו לנו סיפורים חדשותיים, מידע בלעדי ופרויקטים מעניינים ותקשורתיים. פרטים נוספים בעמוד ההגשות שלנו
The post משה רואס // מלאכה למעשה appeared first on מגזין פורטפוליו.
