הערת שוליים בירושלים
קבוצת סלמנקה מוציאה לאור גיליון חדש (מספר 13) של כתב העת ״הערת שוליים״ ואוצרת אירוע אמנות, תחת הכותרת ״משהו מסריח בממלכת דנמרק (או פלטפורמה בגרוש)״, שיתקיים בשבת הקרובה – 4.4 בשעות 20:00־24:00 (יש גם אירוע פייסבוק לעדכונים). האירוע יקיף עבודות פרפורמנס, מדיה, וידאו, שירה, בישול ועוד, שישותפו בפלטפורמות: זום, אינסטגרם, פייסבוק, טלגרם ואחרות. האירוע מגיב בין היתר במחאה על החלטת שרת התרבות להשקיע 8 מיליון שקל בפיתוח פלטפורמה דיגיטלית, במקום להשתמש בתקציב זה לתמוך באמנים שנפגעים.
20 שנה חלפו מאז הוצאתו לאור של הגיליון הראשון ״הערת שוליים״ וחמש שנים מאז האירוע העצמאי ״הערה 12״, שהתקיים בבית הנסן שבירושלים, משכנה של סלה מנקה ולשעבר בית החולים למצורעים. מעניין להתבונן במגפת הקורונה והבידוד הכפוי בהקשר של מחלת הצרעת שחלפה מהעולם, אחרי מאות שנים שבהן נגזר על חולי הצרעת בידוד כפוי ונצחי בדרך כלל.
בין האמניות המשתתפות: הדס עפרת, מיכל אופנהיים, יהודית שלוסברג־יוגב, מקהלת גיא בן הינום, עדי קפלן, שחר כרמל ודודו כרמל, עדיה גודלובסקי, ליאור קריאל וישראל אמיר, נתן סקופ וים דרורי, קבוצת פאתוס מאתוס, אלון כהן־ליפשיץ, עפרי כנעני, אורי הרשברג, נעם אלון וענת בוסק, רחל חגיגי, חפציבה שועלי, יואב ליפשיץ, חיים כהן, זמר ס״ט ויערה דיין, נעמי אבליוביץ׳, יעל אורן, אריאן ליטמן, אמיר בולצמן, קבוצת סלה־מנקה, מטווי שפירא.
עדיה גודלובסקי בהערת שוליים 13
ערן לדרמן, כסאות מתבודדים במוזיאון ישראל
התבודדות ותיקון במוזיאון ישראל
מוזיאון ישראל, ירושלים משיק ביקור וירטואלי בתערוכה ״כיסאות מתבודדים״, שבו מדברים אוצרי התערוכה – המעצב ערן לדרמן, שחקר את תופעת ״הכיסאות המתבודדים״ ושרון וייזר פרגוסון, אוצרת באגף לתרבות ואמנות יהודית – ומציגים את הרעיון שבאופן מוזר ומעניין מתחבר היטב לרוח התקופה.
התערוכה מתחקה אחר תופעה ייחודית – כיסאות שמציבים חסידי ברסלב ביערות לצורך התבודדות. לצד צילומים מ־13 מקומות שונים שאסף לדרמן לאורך עשור, מוצגים כיסאות נוספים שיצרו מעצבים בארץ ובעולם, בהשראת הטבע או בשיתוף איתו. הדיון מציע לגלות את הרבדים הסמויים שמאחורי כל חפץ, ולצלול לתוך רעיונות חוצי גבולות על טבע ותרבות, התבודדות ותיקון. ״קצת קשה להאמין בימים שכאלה, אבל בימים שקדמו לנגיף קורונה היו לא מעט אנשים שהתבודדו מרצונם החופשי, כדבר שבשגרה, ואפילו הפיקו מכך תועלת רוחנית״, הם אומרים.
סרטון התערוכה מצטרף לרשימה של פעילויות וסיורים וירטואליים שהשיק המוזיאון בימים אלה. באתר המוזיאון ניתן למצוא סרטוני סיורים מודרכים מסוג זה, לצד חוויית שיטוט וירטואלית במוזיאון באמצעות גוגל ART ועוד. המוזיאון מדווח על עשרות אלפי כניסות לתכני האונליין בשבועיים מאז השקת הפלטפורמה.
מוזיאון הרצליה. צילום: 360tiks.com
זמן דיוקן וירטואלי במוזיאון הרצליה
שבע תערוכות חדשות נפתחו במוזיאון הרצליה במערך זמן דיוקן II, כעשרה ימים בלבד לפני סגירת המוזיאון בעקבות הוראות החירום. הקהל מוזמן כעת ״להתקרב ולהיכנס למוזיאון״ דרך סיור וירטואלי תלת ממדי, שמאפשר מבט מקרוב בתערוכות של: ליאוניד בלקלב, מיכל ממיט וורקה, עידו מרקוס, יאן ראוכוורגר, אהרן שאול שור, אלי שמיר ובדיוקנאות מאוסף המוזיאון. בנוסף, משולבים בסיור ראיונות אודיו שקיימה עם האמנים והאוצרים, אשת התקשורת ענת (שניידר) שרן, ומוצגים בערוץ היוטיוב של המוזיאון.
מארב 28. צילום מסך, אתר המרכז לאמנות דיגיטלית
טליה הופמן, גויאבה במארב 28. צילום: רני מונצז׳
מארב 28: סיורי גבול
גם כתב העת מארב, בשיתוף המרכז לאמנות תדיגיטלית בחולון, מוציא גיליון דיגיטלי חדש, ״סיורי גבול״. במהלך שנת 2019 נפגשה קבוצה של אמניות.ים, אוצרות.ים וחוקרות.ים במכון לנוכחות ציבורית במרכז לאמנות דיגיטלית בחולון. מטרת הקבוצה היתה לזהות, לסמן ולחקור את מרחבי הגבול השונים הקיימים בישראל, בעת הזאת. מרחבי גבול הם אזורים בעלי פוטנציאל גבוה לפעולה ויצירה החורגת ממנגנוני הסדרה ושליטה ועל כן מתקיימים בהם, בדרך כלל, מופעים ויחסים שאינם יכולים להתקיים במרכז (הגיאוגרפי, החברתי והכלכלי). הגיליון החש מהווה יומן מסע לסיורי הגבול של הקבוצה, מטרתו אינה הסקת מסקנות כי אם תיעוד ותיאור של תהליכים, מחשבות, ומפגשים יוצאי דופן שהתרחשו במהלך הסיורים השונים. בחיפוש אחר הג׳סטות, התנועות והסדקים המאפיינים מרחבים לימינליים ומזמנים התערבויות אמנותיות ביקרנו במרחבי הסטטוס קוו של המקומות הקדושים בישראל/פלסטין, בקווי התפר העירוניים של תל אביב וירושלים, במרחבי גבול מדיומליים ובאתרי קונפליקט קולוניאליים / לאומיים.
משתתפים: איריס פשדצקי, טליה הופמן, אביטל ברק, שרון קנטור, מאי זרחי, מיכל בראור, אמנון בראור.
The post הרשימה המשותפת // 2.4.2020 appeared first on מגזין פורטפוליו.