סטודיו החבורה: ״עוזרים לטובים להיראות טוב״

יובל:

הי אלעד, מה קורה? איך אתה והחבורה עוברים את ימי הקורונה?

אלעד:

בהרבה מידות כמו כולם – בין להשתגע בבית לבין עבודה ולחפש איך להיות חיוניים. בגלל שלכל אחד מאיתנו יש תפקיד בתנועה (אנחנו קוראים לזה ״משימה״) אז כל אחד קצת אחרת – אני לדוגמה מרכז פרויקט של קהילות צעירים שנקרא רוג׳ום, אז עסקתי הרבה בלהעביר את הפעילות שלנו לאונליין, אבל חוץ מזה – כולנו מעצבים יחד ולחוד בתקופה הזו פרויקטים שמתקשרים איך לא – למשבר הקורונה ומתמודדים עם ההשלכות שלו.

לדוגמה, עיצבנו יחד מין תת־מותג לארגון תוצרת הארץ של התאחדות הסטודנטים – בגלל שהם במעבר לתנאי סגר הם התחילו פרויקט של פעילות בתוך הבניינים שהפעילים גרים בהם, אז הפכנו את זה מתוצרת הארץ לתוצרת בית

ומעבר לזה – כולנו מעצבים למגירה ולשם השפיות, וככה קצת התחיל הפרויקט של GiveArt

יובל:

רגע לפני GiveArt, כתבת תפקיד בתנועה: תסביר למה הכוונה?

אלעד:

בתנועה שלנו – דרור ישראל – לכולם יש משימה אחת או כמה שהוא רוצה, שקשורה בחינוך או עשיה חברתית: מהדרכת נוער דרך עיצוב גרפי לדוגמה בחבורה עצמה יש רכזי הדרכה, מורים, חברים שהם יותר בצד הניהולי של דברים, ועוד.. חוץ מזה בתקופה הזו יש הרבה עשיה שקשורה במצב, אז הרבה מאיתנו נותנים ימי התנדבות בכל מה שקשור בעזרה לנפגעי המשבר – זקנים, משפחות במצוקה ועוד. ויש גם סצינה של הדרכת ילדי עובדים חיונים, עבודה בחקלאות.. אבל אולי אני כבר גולש

יובל:

כלומר, כל הלקוחות של סטודיו החבורה צריכים להיות קשורים לחינוך או עשייה חברתית? ספר קצת על הסטודיו

אלעד:

שורת המחץ שלנו היא שאנחנו עוזרים לטובים להיראות טוב – אנחנו לא מחליטים מי הטובים, אבל באופן טבעי הלקוחות שלנו הם גם הארגונים והגופים שקצת קשה להם עם השפה המסחרית של תחום העיצוב והמיתוג והם מחפשים מישהו שידבר בשפה שלהם של עשייה וערך חברתי, וגם השותפים שלנו מהמשימות השונות שכולנו עושים.

הרבה פעמים יצא לי להגיע לישיבה עם לקוחות אחרי שהם ראו בשטח דברים שעשינו לגופים דומים, התחברו איתנו אישית סביב פרויקט חברתי בלי קשר לעיצוב, וכבר מהרגע הראשון הם מגיעים עם הרבה אמון ותחושת שותפות – שזה נראה לי מה שכל מעצב גרפי מחפש ליצור עם הלקוח שלו. יצא לנו לעבוד גם עם מבשלת בירה בוטיק וחברות סטארט־אפ, אבל בעיני גם הם מהטובים

בלה פוטשבוצקי, מתוך פרויקט GiveArt

ירון שין Jewboy, מתוך פרויקט GiveArt

ארז שמח EREZOO, מתוך פרויקט GiveArt

טל גוטברג, מתוך פרויקט GiveArt

יובל:

כמה אנשים כולל הסטודיו? וכמה זמן אתם קיימים? ואיפה אתם יושבים?

אלעד:

כיום בחבורה אנחנו כ־16 חברים וחברות, התחלנו לפני עשר שנים כשעיקר הפעילות שלנו היה קשור ישירות לתנועה ועם הזמן התחברנו עם שותפים טבעיים מהעולם החברתי ולאט לאט התרחבנו. יש לנו משרד בתל אביב ליד רכבת ההגנה אבל כמו שהתקופה הזו מוכיחה – אפשר לעבוד בתחום שלנו מכל מקום ואנחנו עושים את זה ככה כבר שנים.

אנחנו נפגשים ביננו בכל מיני פורומים לעבוד יחד, או ללמוד ולעשות ישיבות, הפורום שנפגש הכי הרבה הוא הצוות של רכזי החבורה – אנחנו שישה, ממצפה רמון ועד קיבוץ רביד בצפון. אז נותנים בזום

יובל:

ואיך מסתדרים עם זה שהרבה פעמים לעשייה החברתית אין מודל כלכלי מרוויח, בטח לחלק מהגופים שאתם עובדים איתם?

אלעד:

זה נכון, אבל זו גם בחירה להיות שם בשבילם כי כולנו יודעים איך זה כיזמים חברתיים – יש כל כך הרבה אנרגיות ואנשים טובים ורעיונות מעולים שלא מצליחים להגיע לתודעה בגלל שאין להם כלים לטפל בנראות שלהם. ומעבר לזה – בגלל שאנחנו חלק מתחום שבו כולם מכירים את כולם, הרבה פעמים הלקוחות מביאים את עצמם ונשארים שותפים גדולים כי אנחנו לא רק נשכרים לטובת המטרות שלהם, אלא ממש מבינים אותם לעומק ובגלל זה הם רוצים להשאר איתנו. אנחנו החלטנו גם ערכית וגם אסטרטגית שאנחנו רוצים להיות עם הטובים

כולנו יודעים איך זה כיזמים חברתיים – יש כל כך הרבה אנרגיות ואנשים טובים ורעיונות מעולים שלא מצליחים להגיע לתודעה בגלל שאין להם כלים לטפל בנראות שלהם. אנחנו החלטנו גם ערכית וגם אסטרטגית שאנחנו רוצים להיות עם הטובים

יובל:

יפה! תגיד, יש משהו שמחבר בין העבודות שלכם מבחינה עיצובית? מה חשוב לדעת וליישם כשעוזרים לטובים להיראות טוב?

אלעד:

וואו, שאלה מעולה! אני יכול להגיד מנקודת המבט שלי שזה הרבה קשור לעברית ולטיפוגרפיה. הפן החברתי הוא מאוד מקומי ותרבותי – בגלל זה המקום של טקסט ואותיות הוא נורא חשוב: זה מה שמחבר ביננו ומייצג את המקום שממנו אנחנו באים. לדוגמה, לפני כמה שנים הנוער העובד והלומד (שזו תנועת הנוער שכולנו גדלנו בה) רצו להסב את הסמל ההסטורי של התנועה שמכיל את הסיסמה ״לעבודה להגנה ולשלום – עלה והגשם״ לסמל דו־לשוני בעברית ובערבית, וכל זה בלי שהסמל יראה מהותית אחרת.

זה דרש מלא מחקר טיפוגרפי והיסטורי – אבל הצלחנו ואני מאוד גאה בתוצאה, בכל פעם שאני רואה אותה על גב של חולצה כחולה. חוץ מזה הרבה מאיתנו מאיירים ומאיירות – לכל אחת יש את הסגנון שלה, אבל אנחנו משתדלים להכניס לעבודות שלנו מימדים שמציגים את מה שמיוחד בחברה שלנו במבט חדש

יובל:

מה שמוביל אותי לעבודה שלך שהגיע לפיינליסטים בפרויקט של אאא ומופיעה גם בפרויקט האחרון שלכם, GiveArt: עבודה שכולה טיפוגרפיה

אלעד:

חח… לגמרי. אני אישית מכור לעברית ולאותיות. התחרות של אאא הגיעה בתזמון מעולה כי כולנו היינו צריכים איכשהו להתמודד עם ההזיה הזאת שכולנו בה, וזה נתן פתח לחשוב על מה עובר עלינו יחד כחברה, גם בתוך המשבר וגם דקה אחרי הבחירות. ממש שמחנו שהגענו לפיינליסטים – גם כי כיף לזכות וגם כי זה מה שהתחיל לגלגל את הפרויקט של GiveArt.

אלעד מדן, מתוך פרויקט GiveArt

אלעד מדן והחבורה. צילום: מ״ל

תוך כדי שעבדתי על הפוסטר, ביקר אצלי ברק, חבר מהתנועה שבמסגרת העבודה שלו הוא מרכז מיזם של קרן שח״ף בשם ״שכונות בשינוי״ כאן בהדר בחיפה. הוא הרים בכמה ימים יחד עם קיבוץ המחנכים של דרור ישראל בחיפה ועוד שותפים, ארגונים, קהילות ומתנדבים מהשכונה פרויקט מרשים של קבוצת מתנדבים שכונתית עם מאות אנשים שעושה חלוקות מזון וסיוע לנפגעי המשבר מכל סוג.

• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>

הוא היה עסוק בשאלות של איך לגייס לזה כסף במסגרת הטרלול החברתי כלכלי שכולנו בו ולצערי עוד נהיה… הוא שאל אותי על מה אני עובד ובגלל שהוא סוג של מכור לפוסטרים ואמנות הוא התחיל לחבר את הקצוות ושם נולד הרעיון – להקים אתר שמוכר פוסטרים משמחים־מחזקים בהקשר של תקופת הקורונה, כשההכנסות שלו ילכו לפעילות סיוע לעמותות שעוזרות בשכונה + תגמול סמלי למעצבים שישתתפו (סך הכל המשבר לא פסח גם עלינו).

מהחיבורים בשכונה החברים המוכשרים מ־SIRA הצטרפו, אאא עזרו לנו לגייס את המשתתפים בתחרות הכרזות ותרמו גם פונט! וקיבלנו תרומה להתניע דרך פרויקט ״שכונות בשינוי״ בשיתוף קרן שח״ף, ביטוח לאומי, עיריית חיפה והמשרד לשוויון חברתי

יובל:

נייס. אז מה היה הבריף? תנו לנו פוסטר אופטימי? מזכיר לי בדיוק את פרויקט יום העצמאות שלנו מהשבוע שעבר. ובדיוק קראתי כתבה על כך שאנשים מחפשים בזמן הזה נחמה ועידוד

אלעד:

הבריף היה מבוסס על פתגם סיני עתיק – אם יש לך שני מטבעות, באחד תקנה לחם ובשני פרח. רצינו לתת משהו שיהווה מין מזכרת, פרס על התקופה הזאת, שאתה יכול להעניק לעצמך או לחבר ועל הדרך להעניק למישהו שצריך עכשיו את הבסיס ואת העזרה היותר חומרית. אז כמו הפתגם – חצי מהמטבעות שתוציא ילכו ל״פרח״ וחצי ל״לחם״

דניאל סוויד, מתוך פרויקט GiveArt

איתן אדרי, מתוך פרויקט GiveArt

יובל:

בוא נדבר תכל׳ס: מי המשתתפים, כמה עולה, איך ואיפה מזמינים?

אלעד:

יפה: המשתתפים נכון לעליית האתר לאוויר הם קודם כל קולקטיב המעצבים החיפאי SIRA שפועלים בעיר כבר הרבה זמן סביב יצירת מרחב פיזי ליצירה ועיצוב ואירועים קהילתיים שונים, הם באופן טבעי נרתמו לכל האספקטים של הפרויקט מבניית האתר דרך עיצוב פוסטרים. המעצבים שאפשר לפגוש באתר הם ארז שמח EREZOO, זיו שמח ZIVINK, סופי אוליברה אמיתי NUL, נלה פריידמן, יעל אופיר Ha.Yael, ליאור ענייא, בלה פוטשבוסקי, נעמי קורן ART VIBES וסער כגן.

חוץ מהם המשתתפים מתחרות הכרזות להרגעת הציבור של אאא, שנרתמו לפרויקט בשיא ההתלהבות, הם דניאל סוויד sweedness, עידן סידי, איתן אדרי, טל גוטברג, נטע שלם סוקולובסקי, ירון שין JEWBOY ואנוכי מסטודיו החבורה.

כל פוסטר מגיע עד הבית מודפס על A3 והוא עולה 117 ש״ח לאחד כולל משלוח! פלוס – מי שרוצה יוכל גם לתרום מעבר בכפולות של 25 ש״ח. האתר באוויר ואפשר למצוא אותו ב־giveart.co.il

יובל:

מעולה. מה עוד? משהו חשוב להגיד לפני שמסיימים?

אלעד:

תיכנסו לאתר ותזמינו לעצמכם ולמישהו שאתם אוהבים פוסטר – מגיע לכם! וגם שתמיד כיף לעשות דברים כאלה שמשלבים בין עיצוב לערך חברתי – ומי שיש לו עוד רעיונות להרפתקאות כאלה שיגיד לנו מיד