מוזיאון תל אביב נפתח מחדש
מוזיאון תל אביב לאמנות ייפתח מחדש לקהל ביום שלישי 2.6, לאחר למעלה מחודשיים שהיה סגור למבקרים בשל מגפת הקורונה. המוזיאון יציין את פתיחתו בשני אירועים מרכזיים שיתקיימו ביום שני 1.6: בשעה 18:00 יתקיים אירוע הצדעה לצוותים הרפואיים ובשעה 20:00 יתקיים אירוע מחווה לאמנות ישראלית.
האירוע יתקיים במסגרת פרויקט שהשיק המוזיאון בתמיכת קבוצת הרכישה שלו, במטרה לחזק בזמן זה את המחויבות המתמשכת של המוזיאון לאמנים ולאמנות בישראל. יוקרנו בו סרטונים ועבודות וידאו של עשרות אמנים ישראלים על חזית הבניין הראשי של מוזיאון תל אביב לאמנות, ובו זמנית על מסכי ענק בטיימס סקוור בניו יורק, במסגרת שיתוף פעולה עם מיזם האמנות ZAZ10TS (ובחסות בירה קורונה).
במוזיאון נמשכות התערוכות ״ג׳ף קונס: ערך מוחלט – מאוסף מרי וחוזה מוגרבי״, תערוכת יחיד ראשונה בישראל של האמן האמריקאי המפורסם בעולם; תערוכות יחיד של ויליאם קנטרידג׳, רייצ׳ל מקלין וריימונד פטיבון; ותערוכות יחיד של קרן רוסו ודניאל צאל, לצד תערוכות קבוצתיות של אמנות בינלאומית, תצוגות של האוסף הישראלי והאוספים הבינלאומיים.
משוואות מרחק בירושלים
התערוכה ״משוואות מרחק״ תיפתח במרכז מעמותה בבית הנסן בירושלים ב־2.6. כותרת התערוכה מזמינה התייחסות להנחיות הריחוק הפיזי וכללי ההתנהלות במרחב הציבורי שנקבעו בעקבות מגפת הקורונה, למרות שהשם נקבע שבועות רבים לפני התפרצותה. איה אבו רוכן כמאל, הדיל אבו ג׳והאר, מייסא דאהר וראיה חמדי, בוגרות אוניברסיטת חיפה, הגיעו בשנת 2017 למעמותה במערב ירושלים, להשתתף בסדרת מפגשים סביב המשך העשייה האמנותית שלהן עם סיום הלימודים.
המפגשים הקבוצתיים התפתחו לעבודה משותפת לקראת התערוכה, ועלו בהם שאלות על הנסיעה למערב ירושלים, על המרחק ממקום מגוריהן בגליל, על הצורך לדבר בעברית ועל משמעות הפעולה האמנותית של כל אחת מהן בנפרד ושל ארבעתן כקבוצה. כעת, כש״משוואות מרחק״ פותחת מחדש את מעמותה אחרי שבועות של הסגר ובידוד, המרחקים נמדדים גם באפשרויות הצפייה בעבודות והנוכחות בחלל התערוכה.
העבודות בתערוכה עוסקות בגוף, דת, מיניות, פליטות וגורל. יש בהן מצבים של צרימה ושונות בלי ניסיון לגשר על הפערים בינן ובין המציאות הסובבת אותן. התערוכה מציעה להאיר דרכים אפשריות בין הרי הגליל להרי ירושלים אך גם לסמן את העמקים ביניהם, את המקומות שבהם נמצאים המשקעים, הסתירות, השכחה וההכחשה של מה שמתרחש ביניהם בעשרות השנים האחרונות.
ליווי אוצרותי ואמנותי: סלה־מנקה וטליה הופמן.
עומר מסינגר בכברי
בשבת 30.5 תיפתח בגלריה השיתופית היהודית ערבית בכברי התערוכה בׇּדְזֶה (׳בעד־זה׳, ׳בגלל־זה׳) של הצלם ואמן הווידיאו עומר מסינגר. התערוכה שאצר אבשלום סולימן היא חיפוש אישי אחר זהות והשלמה שראשיתו ואחריתו בפרידה. מסינגר צילם את ימי המחלה של אימו ותיעד אותה ברוך, באהבה ובכאב גדולים. במקביל הוא גייס את בני משפחתו הקרובים ליצירת פנטזיה אודות ממצאים פרה־היסטוריים המתגלים בחצר ביתה במושב, רמזים אודות יצורים פלאיים שחלשו על אדמות הפרא בימים עברו.
• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר של פורטפוליו>>
התערוכה שיצר לאחר פטירתה של אימו אינה פרויקט תיעודי במובן המקובל, אלא מדיטציה מורכבת אודות זהות אישית ותכלית קיומית. עבודת האֵבֶל שהוא עושה יחד עם האם נוכח מותה המתקרב, נמשכת בבית הריק שהשאירה לאחר הסתלקותה.
במקביל תיפתח התערוכת של של תמר הורביץ ליבנה, ״תפרנית״, פרויקט שיצרה בשיתוף עם הצלם אמיר ירחי. הפרויקט שנולד בעקבות ההנחיות האוסרות עלינו להימצא במרחב משותף יחד, התפתח לכדי דיוקן קבוצתי של קהילה המגלה את לכידותה בשעת מבחן.
לקחי הקורונה של אסף רהט בספיר
אסף רהט מציג בגלריית בית הספר לאמנות במכללת ספיר את תערוכת היחיד ״אטביזם״, שאצרה מיכל שמיר, ראש בית הספר לאמנות במכללה. ״בתקופה זו, מצאתי את עצמי רוכב על אופני בתל אביב לסטודיו כאחוז דיבוק ממהר להגיע למקום בו אוכל למלא את החסר במגע חומרי וחושי ובמרחב אישי שקט המאפשר את חופש הדמיון היצירה.
״הסטודיו כהרחבה לחלל הביתי והמנטאלי נשאר עבורי טריטוריה בלתי מתווכת שבה ניתן להיפגש עם דימויי גוף וחומרי גלם ראשוניים, שהמגע איתם מאפשר לחקור את אותה אינטימיות ראשונית של תקשורת עם עצמך בואך העולם. הראשוני ביותר והאישי ביותר עבורי הוא גם האוניברסלי ביותר״, אומר רהט.
האטביזם שבכותרת התערוכה מתייחס לתחושה ש״העולם החדש״ רץ מהר מידי קדימה ומותיר מהות חשובה מאחור. התערוכה האינטימית מזמינה את הצופה לקחת פסק זמן מההמולה בחוץ ולבדוק האם אכן שכחנו משהו. נעילה: 5.6.
The post הרשימה המשותפת // 28.5.2020 appeared first on מגזין פורטפוליו.