סוכנות הנסיעות ״רילקסינג טורס״ מזמינה אתכם לפנטז על חו״ל מבלי להוציא שקל מהכיס

יובל:

הי קרן, הי דיוי, מה שלומכם? ואיך אתם עם הימים של ההוראות המבלבלות של הקורונה ובכלל בחודשים האחרונים?

דיוי:

מבולבלים ההתחלה, ההפסקה הכללית של העולם היתה די מרגשת, אבל עכשיו פחות ברור מה קורה

קרן:

אנחנו בסדר בסך הכל, מנסים להפיק את המיטב מהמצב. השגרה תמיד יותר משעממת, גם כשזאת שגרת קורונה

יובל:

והתערוכה, מתי היא קרמה עור וגידים? כי זה נראה כאילו היא תוכננה במחשבה על התקופה הזו

דיוי:

קרמה כבר לפני שנה, בלי כל קשר למצב

קרן:

התערוכה התחילה עוד כשגלריה אינדי עברה למשכנה החדש (יחסית) ברחוב צ׳לנוב לפני יותר משנה וחצי, גלריה שפונה לרחוב ולא מסוגרת בקומה שלישית בקריית המלאכה (המשכן הקודם). המקום החדש הפעיל את דיוי ואותי, ובלי קשר גם רצינו לעשות מהלך משותף בגלל נושאים שמעסיקים את שנינו כבר כמה שנים

דיוי:

הגלריה שלנו שיושבת על הרחוב בנויה משתי חנויות שפונות לרחוב. מהר מאוד התחלנו לפנטז על סוכנות נסיעות במקום, והבנו גם שלא יטוסו בה לשום מקום. ויש מספיק סיבות למה: הסוכנות נמצאת באיזור של פליטים/מהגרים משוללי דרכון, בעיות אקולוגיות חמורות שהטיסות מייצרות, זמן, כסף ועוד. התערוכה היתה אמורה כבר להיפתח לפני שלושה חודשים, ואז באה הקורונה

יובל:

שנותנת לה קריאה אחרת או נוספת לגמרי

דיוי:

יותר אמוציונלית

יובל:

מאיזו בחינה? למה יותר אמוציונלית?

קרן:

המבקרים שמגיעים לתערוכה מביעים רגשות הרבה יותר חזקים בעקבות הסיטואציה שבה אף אחד כיום לא נוסע לחופשה בחו״ל וגם לא יכול לדעת מתי הדבר יתאפשר שוב. הם נזכרים בערגה בטיול האחרון שלהם, הם מתרגשים מהמראות והנופים שהם רואים בתערוכה וחשים צורך עז לקחת מזכרת כלשהי הביתה.

והאמת היא שכל העבודות בתערוכה לא עברו שינוי כלשהו בגלל הקורונה, באופן מוזר הן נותרו רלוונטיות אחריה כפי שהיו גם לפניה. יש רק שני דברים שנכנסו בעקבות הקורונה, משפט אחד בברושור של התערוכה שמתייחס באופן כללי למגפות, ועבודת וידאו אחת שקצת השתנתה בעקבות הקורונה ונכנסו בה מספר קטעי וידאו מהסגר במנהטן ואיסטנבול

יובל:

אז מה בכלל כוללת התערוכה? מה יש בה?

דיוי:

התערוכה היא סוכנות הנסיעות ״רילקסינג טורס״. יש בה חלונות ראווה הפונים לרחוב ו״מפתים״ את העוברים ושבים עם עבודת וידאו, טפט, דימוי של הסוכנים. יש תחושה קלה שמשהו פה קצת לא בסדר בסוכנות הזאת, אבל אנשים חופשי מתבלבלים וחושבים שזאת אכן סוכנות אמיתית, ונכנסים. ואז הם מגיעים לחדר ההמתנה.

קרן:

הגלריה נראית כמו סוכנות מבחינת העיצוב והריהוט, עשינו סיורים מקדימים במספר סוכנויות נסיעות שנותרו בבן יהודה, ויש בה את חדר ההמתנה שדיוי הזכיר, שבה המבקר יכול לשבת, לקרוא את הברושור שלנו ולראות עבודות וידאו שהן סוג של סרט תדמית של הסוכנות. לאחר מכן המבקר מוזמן לעבור לחדר השני שהוא החדר של הסוכן.ת.

דיוי בראל וקרן זלץ

צילומי הצבה: יובל חי

בחדר הזה המבקרים מוזמנים לשבת עם הסוכן.ת ולמלא שאלון שבו הם בוחרים יעד וסוג טיול מועדפים, ומשתפים בחוויה משמעותית מטיול שעשו בעבר. בחדר הזה יש גם ויטרינת מזכרות וסטנד עם גלויות שהמבקרים יכולים לרכוש. העיצוב של הסוכנות מושפע מאוד מאסתטיקה של סוכנויות: לדוגמה טפטים גדולים שדיוי יוצר כקולאז׳ ישירות על הקיר.

ואז בחדר השלישי המבקרים מגלים סט צילום ורקע לבן, שם הסוכן.ת מצלם אותם, והם יוכלו לקבל מזכרת מצולמת במייל. כלומר, החוויה מסתיימת באקט הצילום

דיוי:

בחדר האחרון יש לנו גם מיצב צילומי של קרן, ״זיכרונות של הנוסעים שלנו״, צילומים שקרן אוספת לאורך שנים של מטיילים שמצטלמים באתרי תיירות ברחבי העולם. הצילומים ממוסגרים וממלאים קיר שלם. עבודה מצחיקה עצובה ומרגשת

יובל:

ומה אתם עושים עם השאלונים שהם ממלאים?

דיוי:

השאלונים הם בסיס לשיחה ונקודת מוצא לאקט הצילום בחדר השלישי. אנחנו מביימים קצת את המצטלמים, מכניסים אותם לאווירה לפי מה שהם בחרו… טיול סקי, ליקוט, סמים, עששיות. הם גם בוחרים יעד נבחר. יש לציין שכל העולם פתוח בפניהם: צנעא וטהרן לדוגמה הם מהיעדים מהפופולריים בשאלון. ופה אירגנו לעצמנו חתיכת עבודה: אנחנו אמורים ליצור להם את הזכרונות ולשלוח להם את הטיול שלהם

יובל:

וואלה. אז רגע לפני דיבור על המהלך כולו, תגידו משהו על הגלויות עם הסטנד לנעילת אופניים וההר המושלג, הפילים והשיכון (וההר המושלג…) וכן הלאה

דיוי:

אלה עבודות שונות בפורמטים שונים. קולאז׳ים שאני מייצר באופן ידני מצילומים ומגלויות; נופים בלתי אפשריים, פנטזיות שלא יכולות להתממש. הנופים מגיעים מהאינטרנט, בעיקר משאטרסטוק, ואת האלמנטים האחרים אני מצלם, ממש כאן בצ׳לנוב. מתקן אופניים, מדרגות מקצה הרחוב. הבניין שהפילים חוסים בצילו, הוא הבניין שנמצא ממש מול הגלריה מעבר לכביש שאני מת עליו.

העבודות לרוב עשויות שכבות פיזיות ולא נעשות בפוטושופ, כמו מקצינות את חוסר היכולת של הדברים להתממש. אני חושב שהסוכנות שלנו כולה עשויה מחומרים שלא מתממשים בסוף: מטוסים שלא טסים, טיסות ביעדים בלתי אפשריים. הכל מנוטרל גם

קרן זלץ ודיוי בראל, קרן זלץ ודיוי בראל

יובל:

אז מה המטרה של כל זה? לא במובן התועלתני כמובן. איזו חוויה אתם רוצים לזמן למבקרים בתערוכה, מה חשוב לכם שיקרה בזמן הביקור? אחריו?

קרן:

אני חושבת שגם אצלי וגם אצל דיוי התיירות היא מושא של תשוקה. אנחנו מתרגשים מנוף קיטשי ורחוק באותה מידה שבה אנחנו אוהבים את המוכר והקרוב. אנחנו מבינים את הרצון של המצולם להנציח את עצמו ברגע מיוחד עבורו, למרות שמיליוני איש הצטלמו לפניו באותו מקום, באותה פוזיציה, עם אותו מבט.

• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>

אנחנו רוצים שהמבקרים ירגישו שהם יכולים ליהנות מהחוויה באופן שלם, גם אם מדובר ברבע שעה בלבד, ללא צורך להוציא שקל מהכיס, או לדאוג מהטיסה. שהמבקרים יקבלו את החבילה כולה, של התכנון, הפנטזיה, ההתפעלות והזיכרון כמובן

דיוי:

יש לנו גם הרבה ביקורת ואירוניה על תיירות בכלל; על האופן שבו אנחנו צורכים נופים ״בתוליים״ וחוויות ״אותנטיות״; על הטקסטים של עולם התיירות (והפרסום בכלל); על דימויי ה״אושר״ שהעולם הזה מציג, על החד־ממדיות שלו; על החובה להנות מכל רגע של הטיול. פאק, כל כך מלחיץ, למי בא ליסוע בכלל

יובל:

אל תגיד שלא בא לך לנסוע עכשיו לאנשהו…

דיוי:

ברור, אני מאוד אוהב להסתובב בעולם, תמיד בא לי, לא רק עכשיו. אבל לענף התיירות אין קשר לזה

קרן:

אני חייבת לומר בכנות שאצלי העניין הוא בעיקר התכנון של הטיול, לראות את כל התמונות לפני, אבל הטיול עצמו גורם לי לחרדה עמוקה. סיפרתי לדיוי ואספר גם לך (ביננו כמובן:) שאני תמיד מבררת איפה יש בית חולים קרוב למקום שבו אני לנה בחו״ל…

דיוי:

קרן מתכננת את הטיול שנה מראש. לדעתי היא סגורה עד 2024

יובל:

לול. אז בואו תענו השאלון שלכם: יעד מועדף, סוג טיול מועדף, חוויה משמעותית מטיול שעשיתם בעבר

דיוי:

שיט

יובל:

🤷‍♀️

דיוי:

אני חייב עיר. נופים זה רק בצילומים. אז כדי לצמצם את האפשרויות אענה מהאופציות שבשאלון: כלכתא, צנעא, ביירות, ניו יורק. סוג טיול: אולי עששיות, כי אני לא רואה טוב בחושך.

קרן:

יו, דיוי גם אני בחרתי עששיות בלי שראיתי מה כתבת…נפשות תאומות.

היעד המועדף שלי הוא טיול עששיות בהירושימה. נראה לי קונספט טוב. חוויה משמעותית שלי מטיול בעבר… לתפוס טרמפ עם קשיש אירי שלא הבין את האנגלית שלנו והסיע אותנו לעיירה אחרת לחלוטין ממה שתכננו. בכלל לחצות מדינה בטרמפים הייתה חוויה משוגעת

דיוי:

גדול! אנחנו שנינו בעששיות בלי לתכנן. לגמרי תאומות

יובל:

טוב, אני אשאיר אתכם עם העששיות בצ׳לנוב, מטאפורה הולמת למצב הנוכחי. מה עוד? משהו חשוב נוסף להגיד לפני שמסיימים?

דיוי:

קרן, משהו חשוב? יש לנו?

קרן:

בקיץ כזה מוזר אנחנו רק יכולים להציע לכם הפוגה קלה מהחדשות, רילקסינג טורס תשמח לארח אתכם ולתכנן אתכם את החופשה המושלמת עד ה15.8 (לפחות!) אז בואו בהמוניכם

רילקסינג טורס | קרן זלץ, דיוי בראל
גלריה אינדי, רח׳ צ׳לנוב 42, תל אביב
נעילה: 15.8