לפני חצי שנה פנה המעצב פדי מרגי, אביו של כוכב הפופ יהונתן מרגי, אל שלי סתת קומבור, ראש המחלקה לצורפות ואופנה בבצלאל, והציע לה לשתף פעולה. פדי, המייסד והבעלים של חברת המיתוג Talking Brands, מתמחה בבניית אסטרטגיה, מיתוג וזהות של ארגונים, חברות, מוצרים, אנשים ורעיונות במתן פתרונות חזותיים כוללים.
במקביל הוא משמש גם כמנהל האישי של בנו, אחד מכוכבי הפופ הבולטים בתעשיית המוסיקה המקומית בשנים האחרונות. שיריו הופכים ללהיטים, הוא מנהל זוגיות מתוקשרת עם כוכבת הפופ נועה קירל, מקיים שיתופי פעולה עם יוצרים נוספים, וכבר בתכנית הגמר של הכוכב הבא לאירוויזיון (שם הגיע למקום השני כשהפסיד לנטע ברזילי), החל לבסס את מעמדו כאייקון אופנה שמייחס חשיבות למראה, לא פחות מהתוכן.
סתת קומבור זיהתה את ההזדמנות ושידכה בין מרגי ל־12 סטודנטים בקורס ״לבוש לבמה, הדמות והבגד״, שמנחה המעצב דורון אשכנזי. במסגרת שיתוף הפעולה נדרשו הסטודנטים להתחקות אחר מרגי וליצור מערכת לבוש אחת, שתשמש אותו בהופעות ובצילומי קליפים, תוך שמירה על הייחוד והשפה האישית שלהם כמעצבים צעירים.
סער עילם
טטי כהן
יעל שולץ
הסטודנטים נפגשו עם מרגי מספר פעמים במהלך הקורס. הפגישה הראשונה התקיימה לפני פרוץ הקורונה, ולאחר מכן המפגשים התנהלו דרך הזום. במסגרת המפגשים הסטודנטים הכירו את עולמות ההשראה שלו מכמה הבטים: ארט, לוקיישנים, השפעה מסגנונות שונים, אמנים ופרפורמרים מזרמים שונים מעולם המוזיקה והאמנות.
״הבחירה להתמקד במרגי הייתה מוצלחת נוכח העובדה שהוא לקח חלק פעיל בכל התהליך ושיתף את הסטודנטים בעולמו הפנימי ובהשפעות שהוא חווה בתחום האופנה והמוזיקה״, מספר אשכנזי. ״הסטודנטים יכלו לייצר מערכות לבוש התואמות את רצונותיו ושאיפותיו, למרות שתהליך העבודה דרש סנכרון בין כל מערכות הלבוש של הסטודנטים, מכיוון שכולן יועדו לאותה דמות.
״ומכיוון שהעבודה נעשתה בתנאי קורונה, הסטודנטים היו גם אלו שיצרו לעצמם את חומרי הגלם שמהם יצרו את מערכת הלבוש: שילוב של חומרים ממוחזרים לצד עבודה עם חומרים חדשים״.
למה דווקא מרגי ולא כל מוסיקאי אחר?
״כי יש בו משהו מעמיק מעבר למוסיקה שהוא יוצר. עולמות התוכן שלו רחבים וההשראות שלו באות משם: ברור שמדובר באמן שמושפע מאופנה ועיצוב שמשתלבים כולם לתוך המוסיקה שהוא יוצר. הוא בעצמו מגבש את הנראות שלו והופך להיות אייקון אופנה במקביל להיותו זמר״.
איך באה לידי ביטוי המעורבות שלו?
״כמנחה הקורס היה לי חשוב שבכל התהליך הוא יהיה מעורב באופן מעשי, נוכח באופן אינטגרלי בתהליך העבודה ובשיעורים, וגם שיביע את דעתו. וכך היה: התרומה של מרגי הייתה משמעותית ובאה לידי ביטוי כבר במפגש הראשון עם הסטודנטים, שבו חשף בפני הסטודנטים את עולמות התוכן שמשפיעים עליו, כך שלסטודנטים היה קל להכיר אותו, את הצרכים והרצונות שלו.
״בהמשך, ועם פרוץ מגיפת הקורונה, הסטודנטים שיתפו את מרגי בזום בהתלבטויות שלהם, שלחו לו סקיצות ודרכי ביצוע אפשריות. הוא הגיב והביע את דעותיו הכנות לכל דבר וענין. במחצית הדרך התקיים יום מדידות שבמהלכו מרגי נחשף בפעם הראשונה למערכות הלבוש בתלת־ממד״.
איך שיתוף פעולה כזה מסייע ללימודי הסטודנטים?
״אנחנו יודעים שלא כולם יהיו מעצבי אופנה ביום שאחרי וזה בסדר גמור, ולכן מתפקידי הוא לפתוח ולחשוף אותם לאפשרויות נוספות. אחת מהן היא לעבוד מול פרפורמרים כמו מרגי: לדעת לשאוב ממנו השראה ולבטא דרך כך את עצמם״.
אופנה היא כמו מוסיקה
כל תהליך העבודה התנקז ליום צילומים שהתקיים במוזיאון העיצוב בחולון, שם דגמן מרגי את 12 הדגמים הנבחרים. אז הוא גם סיכם את שיתוף הפעולה ואמר ש״הפרויקט עם הסטודנטים מהמחלקה לצורפות ואופנה בבצלאל היו אחת החוויות המעניינות ביותר שעשיתי במהלך הקריירה שלי.
״כל לוק קיבל את הפינה ואת הסטייל שלו. אני נחשף מידי יום לעוד ועוד סגנונות, למעצבים מוכשרים, לטרנדים. אופנה היא כמו מוסיקה – זה דבר דינמי, חי ונושם, אז בלתי נמנע שהסטייל שלי ישתנה גם הוא. נהניתי מאוד, אני מודה על החוויה וההזדמנות״.
אביב בלאש
הילאל סרסור
גבריאלה ג׳ייז
שישה סטודנטים מספרים על מערכות הלבוש הבולטות בפרויקט. הילאל סרסור: ״רציתי לעצב דגם שמרגי יתחבר אליו ולכן עיצבתי דגם אובר־סייז ונוח, שעוצב בהשראת טכניקות של שזירת בגד אחד למשנהו, כך שהשניים משלימים אחד את השני ויוצרים מערכת לבוש חדשה ושונה. הדגם מעוצב משני סוגי בדים: הבד הלבן תפור על הבד הירוק, ומתוך כך שני הבדים משתלבים זה בזה ויוצרים פטרן ייחודי שממנו נוצרה המערכת״.
סער עילם: ״בחרתי ליצור מערכת לבוש מפריטי ג׳ינסים ממוחזרים. נושא הקיימות צובר תאוצה בעולם האופנה וחשוב להציג אותו. ההשראה הגיעה מאופנת רחוב ובהתאמה לסגנון הלבוש של מרגי״.
אביב בלאש: ״כשראיתי את מרגי רציתי לעצב לו מערכת לבוש שתבלוט בסביבה ותתן אמירה אופנתית מיוחדת ונועזת כיאה לסטאר כמוהו; רציתי להוציא אותו ממקום הנוחות שלו ולעצב לו בגד שהוא לא חשב שילבש. בניתי מערכת לבוש של שני חלקים (ז׳קט וחצאית): את הז׳קט חוררתי ידנית מסביב לצוואר,
ואת החצאית גזרתי באלכסון על מנת שתהיה לה נפילה מעניינת. חלק מההשראה שלי היה אוסף תכשיטים יהודיים ממוזיאון ישראל בירושלים: משם הגיע הרעיון והצורה של החיתוכים ושל הצבע הירוק, הצבע הירוק הבולט״.
גבריאלה ג׳ייז: ״בחרתי לשלב בין צבעוניות מרעננת וצעירה לטקסטיל שיצרתי בטכניקה ירוקה, התואמת את רוח התקופה. הטקסטיל נוצר משימוש בשקיות סופר שכיכבו בבתים של כולנו בזמן תקופת הסגר עקב משבר הקורונה״.
יעל שולץ: ״שילבתי סטריט־סטייל עם הבט מחויט וצורות גיאומטריות. ההשראה לגזרת הדגם מגיעה מסגנון הלבוש הספורטיבי – מכנסי כדורסל וסווטשירט אוברסייז עם קפוצ׳ון. את יריעות הטקסטיל יצרתי מחומרים ממוחזרים – ג׳ינסים וחולצות מכופתרות, והשתמשתי בחיבור מגוון חולצות סול״.
טטי כהן: עיצבתי אוברול וג׳קט ללא שרוולים היוצרים שילוב בין העולם המחויט, שממנו אני שואבת השראה בעיצובים שלי, לעולם ה׳סטריט׳ שממנו מגיע מרגי״.
אסף כץ
אפרת אישטו
מיכל שרון
אופיר לב
צגה גברזגי
אמבר שכטר
The post מרגי ובצלאל: האופנה היא המסר appeared first on מגזין פורטפוליו.
