בספרו של רענן חרל״פ, בין שתי כריכות מקרטון אפור ועבה, עובר חתך המותיר חלל גיאומטרי, שהולך ומעמיק ומשנה צורתו עם העלעול בדפי הספר. חרל״פ, שרבות מעבודותיו כוללות משחק של פרספקטיבות מתעתעות בין דו ממד לתלת ממד, מעביר בספר האמן שלו את האיכות של פסליו. לעומתו, אלונה רודה הפיקה מארז של מאמרים וכרזות, המוגש כתיק עבודה ומתגלה רק כאשר דפיו נפרסים אחד אחד לגודלם המלא. על צד אחד היא מדפיסה תמונת פוסטר בצבעי אזהרה זרחניים, מן הצד השני מאמר או רישום. באחד המקרים זוהי מפת יציאות החירום של המוזיאון היהודי בברלין, שם היא חיה בשנים האחרונות.
ספריהם של השניים יוצגו לצד יותר ממאה ספרי אמנים אחרים, ביריד ספרי האמן של ארטפורט, שיתקיים בסוף השבוע הקרוב. ספרי אמן אינם ספרי אמנות ואינם קטלוגים. אלו הן יצירות אמנות בפורמט של ספר או חפץ קרוב אליו. הם מודפסים במדפסת ביתית או בבתי דפוס, חלקם נכרכו ביד, כולם במהדורות קטנות ורובם אינם מגיעים לעולם לחנויות הספרים הרגילות.
״בעקבות ההצלחה של היריד שיזמנו בשנה שעברה הבנו שיש צמא של אמנים להציג ספרים שיצרו, ויש קהל עם רצון לראות. קורה לא פעם שאני מגיעה לביקור סטודיו ומוצאת ארגז עם ספרי אמן שהודפסו ומחכים להזדמנות להיראות. יש לאנשים רצון רב לראות אמנות ולפגוש אמנות שמחיריה נגישים – מרבית הספרים עולים 60-80 שקלים – וזוהי עבודת אמנות לכל דבר״, אומרת ורדית גרוס, העומדת בראש תוכנית ארטפורט ואוצרת את יריד ספרי האמן יחד עם כרמית גלילי.
״ארטפורט הוקם לפני ארבע שנים על ידי קרן אריסון, כדי לחזק אמנים פעילים ולהשמיע את קולם, ואנו עושים זאת במספר דרכים: סביב תוכנית הרזידנסי (שהות אמן) יש גם גלריה פעילה, סימפוזיונים ופעילויות נוספות. היריד מתחבר עם מה שאנחנו מאמינים בו״. כך, כפי שאין דמי כניסה לקהל, גם האמנים אינם משלמים דמי השתתפות, ארטפורט מממן את כל ההוצאות, המכירה והפעילויות הנלוות וכל ההכנסות מועברות ישירות לאמנים.
״ירידי ספרים פורחים בעולם בשנים האחרונות. בצל הדיבורים על מותו של הדפוס מתקיימים ירידי ספרי אמנות בלונדון ברלין, פריז, טוקיו ולוס אנג׳לס. בניו יורק יריד ׳פרינטד מאטר׳ מתקיים במוזיאון PS1 (שלוחת ה-MOMA בקווינס). בספטמבר האחרון היריד חגג עשור ואנחנו השתתפנו בו השנה עם ביתן של ארטפורט – בעקבות היריד שערכנו כאן בשנה שעברה״, מוסיפה גרוס. ״ראינו שם מעל 100 מציגים ועשרות אלפי מבקרים, שגם יוצרים בעצמם אווירה של חגיגה״.
בברלין לפני כחודש וחצי התקיים יריד ספרי אמן מוצלח במיוחד במוזיאון המבורגר באנהוף. שיתוף הפעולה בין היריד, שמספק פלטפורמה לאמנים והוצאות לאור מתמחות בתחום, לבין המוזיאון, מקדם עניין משותף. המוזיאון נהנה מהזיהוי עם פעילות עצמאית ועכשווית של שדה האמנות. היריד נהנה מהבמה המכובדת ומתנועת מבקרים נוספים. בין המציגים בברלין היה האמן הישראלי רותם מקריית גת, שספריו יוצגו השבוע בארטפורט.
לאנשים יש משיכה לספרים ויריד ספרים הוא מושג שגור, קל יותר לתקשר את זה.
״זה נכון, אבל יותר מזה, יש גם הוראות שימוש מאוד ברורות. הצופה מחזיק את הספר, מדפדף בו, יש בזה משהו אינטראקטיבי וחושני. לכך צריך להוסיף את העובדה שהצופה יכול להרשות לעצמו לרכוש את הספרים: יש ספרים שעולים 60-80 שקלים. אין עבודות אמנות נגישות כל כך לקהל רחב״, אומרת גרוס. ״זה מתקשר לשאלה מהי יצירת אמנות. הספר האידאלי הוא זה שבו העבודה חיה בפלטפורמה של ספר. כלומר, שהוא לא תיעוד של עבודות אלא עבודה בפני עצמה״.
גרוס מציינת לדוגמה את אמני הרחוב הידועים Know Hope ו-Klone: ״יש להם עבודות שמתאימות לרחוב ויש להם עבודות שמוצגות בגלריה ויש להם ספרים. כל אחד מאלה הוא מדיום אחר ונעשה במיוחד לפורמט המתאים לו״. גלילי, יוזמת ואוצרת שותפה של יריד ספרי האמן, מוסיפה ומציינת שספרו של Klone יוצג ביריד עוד לפני השקתו הרשמית, שתתקיים בשבוע הבא בחנות מגדלור. ספר האמן של גל וינשטיין, שבדרך כלל עבודותיו מיצביות ופיסוליות, הוא מעין מדריך ״איך לייצר עבודת אמנות של גל ויינשטיין״; ואילו אורלי מיברג הוציאה לאחרונה ספר של תנוחות יוגה.
״אני חושבת שעוררנו משהו״, אומרת גרוס. ״נקודת המוצא היא שספרים הם אובייקט של תשוקה. כרמית ואני הגענו לנושא מתוך אהבה לדבר ורצון לחקור את התחום קצת יותר, ומהר מאוד הבנו שאנחנו חולקות את האהבה הזו עם הרבה אנשים, ושיש פה מענה על צורך של אמנים רבים. היו גם כמה אמנים שבעקבות היריד בארטפורט לקחו במשותף דוכן בשבוע הספר.
״יש בזה מסר אופטימי – הרבה פעמים מדברים על אמנות כמשהו אליטיסטי ורחוק, ושלאנשים אין ענין באמנות. אני חושבת שלהיפך: לאנשים יש ענין ורצון למצוא דרך לתקשר עם אמנות. וכמו שהם מצלמים עבודה בתערוכה שמצאה חן בעיניהם ומעלים לאינסטגרם, כך הם קונים ספר אמן ומתכרבלים איתו במיטה״.
לצד היריד מוגשת השנה תוכנית מורחבת של מפגשים, הרצאות ואפילו סדנאות לילדים בשבת. חדר מיוחד יוקדש למגזיני אמנות – ענף נכחד שמסתבר שיש בו פעילות לא מעטה מתחת לפני השטח. ״חקרנו וגילינו לא מעט מגזינים ישראליים. בשנים האחרונות יצאו לאור מיס יוז, Forno, פנינה (שיצא רק בגיליון אחד), המדרשה ממשיכה להוציא כתב עת, פרוגרמה, פיקניק, רובם לא פעילים אבל הם עדיין קיימים – חלקם יהיו לעיון בלבד. לצערנו לא הצלחנו לאתר עותקים עודפים של סטודיו״.
סקטור מיוחד ביריד אוצר ג׳וזף דל פסקו, השוהה בתוכנית הרזידנסי של ארטפורט. הוא עצמו ניהל בשנים האחרונות רזידנסי בסן פרנסיסקו, ובמסגרתו עודד הוצאת מגזינים לאמנות. בסוף השבוע הוא יציג לקהל מגזינים פחות מוכרים מרחבי העולם – מרוסיה, ממקסיקו ועוד.
גלילי מדגישה, שמתוך בחירה מושכלת לא יהיו בו ספרים נדירים וספרי ״white glove״ – אלה שהדפדוף בהם מותר רק בכפפות מגוננות. ״הם לא מתאימים ליריד שבו המטרה היא ליצור מפגש של קהל עם אמנות נגישה. הספרים ביריד מתומחרים עד 1,000 שקלים וברובם למטה מ-200 שקלים. כל ספר אמן הוא יצירה, אבל זה סוג של ייצור המוני. ספרי עבודת יד הם יוצאי הדופן ביריד. ברובם יש התערבויות מרתקות – פעולות שהאמן עושה או הדפסה עצמית ואריזה ייחודית״.
בין ההיילייטס של היריד גלילי מונה את המאסטרים של ספרי אמן: גרי גולדשטיין, הילה לולו לין ושוקה גלוטמן. לנעה יקותיאלי יש ספר חדש מהתערוכה האחרונה שהציגה בגלריה גורדון2, ויש כמה אמנים שהמדיום שלהם נושק לקומיקס, כמו דן אלון, הדר ראובן, קרן כץ ועוד.
אז בכל זאת במה שונה ספר אמן מספר אמנות או קטלוג?
גלילי: ״קטלוג בדרך כלל הוא תוצר נלווה של תערוכה או פרויקט. ספר אמן הוא עבודה בפני עצמה. לפעמים הוא יוצא כחלק מגוף עבודות, כמו המארז של אלונה רודה, שהיה חלק מהתערוכה שהציגה לאחרונה בגלריה רוזנפלד, אך הוא עומד בפני עצמו לאחר שהתערוכה נסגרה. לפעמים זו אחת מהפעילויות של האמן, כמו שיש ציור, צילום או וידיאו, יש אמנים שזה המדיום שלהם״.
—
יריד ספרי אמן, חמישי עד שבת, 28-30 בינואר, מתחם ארטפורט, דרך בן צבי 55. הכניסה חופשית
