Yuval:
הי ארז, בוקר טוב. מה שלומך?
Erez:
הי יובל, בוקר אור! מצוין, מה איתך?
Yuval:
לא רע בכלל. נגמר הסמסטר, נוסע עוד כמה ימים לחופשה קצרה בלונדון. לא מתלונן…
Erez:
איזה כיף לך! תעשה חיים… אני מכיר את הכמיהה לחופש מהכיוון של הסטודנט ☺
Yuval:
תזכיר לי רגע מתי סיימת את הלימודים במחלקה לתקשורת חזותית בבצלצל, לפני שנה או שנתיים?
Erez:
סיימתי לפני שנה וחצי, ליתר דיוק
Yuval:
ומה הספקת לעשות מאז?
Erez:
הספקתי להגשים חלום ילדות – להוציא ספר קומיקס לילדים. זו הפעם הראשונה שספר שלי יוצא לאור בתפוצה ארצית, בניגוד לחוברות והספרים שהוצאתי עד היום, שנמכרו אך ורק בפריסה של ארבע חנויות במרכז הארץ.
ההזדמנות לעבוד על הפרויקט הזה ניתנה לי בזכות ״טרניקלו״, פרויקט הגמר שלי שזכה בפרס הקומיקס של בצלאל, ובעקבותיו נוצר הקשר ביני לבין ההוצאה לאור ״דני ספרים״. כידוע לך קומיקס זה לא התחום הכי רווחי נכון לעכשיו (אני בונה על לשנות את המצב…), אז במהלך העבודה על ״מיקו בל״ שילבתי כל מיני פרויקטים בתחום האיור לאפליקציות, לחברות פרסום, רקעים לסרטי אנימציה ועוד. כיום אני עובד על פרויקט קומיקס עם לקוח מחו״ל, משהו מאוד מיוחד ☺ ולצערי אני מנוע מלחשוף פרטים לגביו. אני מבטיח לעדכן אותך ברגע שיהיה מוכן
Yuval:
אז רגע לפני שנמשיך למיקו בל, מה אתה כן יכול לספר על מה שעשית במקביל? יש דברים שאנחנו מכירים?
Erez:
כן, היה לי העונג לאייר בעבור מאקו מספר כתבות בנושאים שונים כמו בדידות בברלין, מצוקת הרופאים וכו׳. בנוסף עבדתי עם אריאל בלינקו ודניס זילבר על פרויקטים בתחום המשחקים לאפליקציות, אחד מהם נקרא Wonderball Heroes. לאחרונה גם שיתפתי פעולה עם ליאב צברי ביצירת רקעים לאנימציה לסרטון קצר המבוסס על סיפור של אפרים קישון
Yuval:
ואיך נוצא החיבור עם ליאת רוטנר?
Erez:
גילוי נאות: ליאת ואני למדנו יחד בתיכון הדתי ״בר אילן״ נתניה. כבר אז, ליאת הוציאה בגיל 17 את רב המכר הראשון שלה ״קיץ אחד ביחד״, ואני תפקדתי כ״מאייר״ של השכבה, מעין ועדת קישוט. לאחר סיום הלימודים כל אחד מאיתנו פיתח את הקריירה שלו בנפרד, אבל ידעתי שמתישהו נשלב כוחות. באופן די מקרי ליאת ואני התחלנו במגעים לעבוד עם ״דני ספרים״ ומיד הבנו שזה הזמן הנכון שלנו לשתף פעולה
Yuval:
נייס! ספר אם כך על תהליך העבודה, איך נולד מיקו בל? מתי נכנסת לתמונה, אחרי שהיה סיפור שלם? בשלב הרעיון?
Erez:
אז ככה… לאחר שהחלטנו לשתף פעולה התייעצנו לגבי איזה סיפור יהיה לליאת כיף לכתוב ולי יהיה כיף לאייר. זו הייתה חוויה מעניינת לעבוד מול ליאת, כי הדמיון שלה מתפרץ בקצב מסחרר שקשה לעמוד בפניו. התלבטנו בין כל מיני נושאים: לי אישית היה חשוב שהסיפור יכלול דמויות של חיות אנושיות ויצורים דמיוניים שאותם אני נהנה לצייר, ולליאת היה חשוב לספר על ילד שמתמודד עם בעיות קשב וריכוז שאיתו הילדים של היום בוודאי יוכלו להזדהות. כך נוצר מיקו בל, שמתמודד עם החיים באמצעות עולם דמיוני ומרתק
Yuval:
ומהתחלה ידעתם שאתם רוצים לעשות סדרה?
Erez:
כן, רק הספר הראשון שליאת כתבה מתאים לשני ספרים או לספר קומיקס אחד של 250 עמודים. כמובן שלי אין את האפשרות לאייר כמות כזו גדולה של עמודים בזמן כזה קצר, ולכן בחרנו לחלק את הספר לשניים.
בעיקרון הספר פונה לקהל היעד של בון והקמע ומתוכנן שיהיו לו המשכים רבים. כחובב קומיקס מושבע שמחתי לראות את ההתפתחות של סדרות הקומיקס לילדים בארץ, אבל קצת מבאס אותי לדעת שכל הקומיקסים האלה הם תרגומים מחו״ל. ההוצאות לאור נמנעו עד היום מלהוציא יצירת קומיקס ישראלית מקורית, מחשש שהיא לא תחזיר את ההשקעה. אני מקווה שמיקו בל יחזיר לנו את התקווה לקומיקס כחול לבן, כדוגמת זבנג של אורי פינק
Yuval:
אוקיי: אז יש דמות שקוראים לה מיקו בל. איך מאיירים אותה? ממה מתחילים? כמה עבדת עם רפרנסים וכמה מהראש?
Erez:
ליאת השאירה לי המון מקום לדימיון ולא פירטה איך היא רוצה שהוא ייראה. קודם כל ישבתי לבד עם עצמי וניסיתי לנתח איזו מן ילד הוא ומה עבר עליו עד הרגע שאני ניגשתי לאייר אותו. כדי לאייר דמות אמינה חשוב להפנים שהוא היה קיים הרבה לפני הספר, והפרשנות שאני נתתי היא שהוא ילד מופנם, כזה שדי מתבודד לו בהפסקות ומאזין למוזיקה שהוא אוהב, שנותנת לו נחת.
ליאת תיארה אותו כילד שמציקים לו ולכן הוספתי לו כתם לבן בשיער, שידגיש את השוני שלו וייתן לילדים סיבה לצחוק עליו. מבחינת הרפרנס, לאייר ילד זה דבר קשה ומאתגר בפני עצמו, ולכן חיפוש רפרנס בגוגל היה חלק חשוב בתהליך עיצוב הדמות
Yuval:
ואיך מתקדמים משם? וכמה זמן לקח לך לאייר את כל הספר?
Erez:
לאחר שעיצבתי את יתר הדמויות, כל אחת מכמה זוויות, ניגשתי לאייר את כל הספר בסקיצה ראשונית של סטיק פיגרס ושלחתי PDF להוצאה על מנת שתהיה להם ההזדמנות לערוך את הטקסט ולהעיר הערות שונות כבר בשלב הזה. קומיקס זאת עבודה מאוד מורכבת וקשה, והיה לי היה חשוב לעבוד בצורה מסודרת כדי לחסוך בזמן.
מיד לאחר התיקונים התחלתי לאייר את הספר באופן מדוייק יותר, חזרתי על הקווים בשחור וצבעתי, והכל בפוטושופ. זה אולי נשמע כאילו זה לקח לי יום-יומיים אבל בפועל זה נמשך בסך הכל שמונה חודשים של עבודה מאומצת אך גם מתגמלת.
Yuval:
מלבד העובדה שהספר כתוב בעברית ונוצר בישראל, עד כמה הוא מקומי וכמה הוא בינלאומי, ומתכתב עם הז׳אנר שקיים בעולם?
Erez:
שאלה יפה. ההוצאה ביקשה שניצור קומיקס שיהיו בו גם נגיעות אוניברסליות, בתקווה שנוכל ביום מן הימים לייצא אותו לחו״ל. קל מאוד להגיד, קשה מאוד לבצע, אבל כפי שאפשר לראות באיורים בספר, ניסיתי לשלב כל מיני אלמנטים עם אווירה של חו״ל. אפשר לראות בעיצוב הבית, המרתף ובית הספר השראה של מאפיינים מחו״ל. זה היה מאתגר לנסות ולהתאים את הספר לחו״ל ושילדים בארץ גם יוכלו להתחבר אליו
Yuval:
אמרת מקודם שלליאת היה חשוב לספר על ילד שמתמודד עם בעיות קשב וריכוז, שאיתו הילדים של היום בוודאי יוכלו להזדהות. למה זה כל כך חשוב? והאם זה היה פקטור בתהליך העבודה שלך כמאייר?
Erez:
בתור אחד שאובחן כבעל בעיית קשב וריכוז, קומיקס תמיד היה המפלט שלי. לקרוא ספר רגיל עם מלא טקסט היה אתגר גדול, ולילדים של היום זה עוד יותר קשה כשכל הפיתויים מסביב רק הולכים וגדלים. אני חושב שקומיקס הוא פיתרון מצויין שמאזן בצורה יפה בין הספרות הכתובה לספרות המאוירת. היה לי חשוב להעביר הלאה את הקסם שאני חוויתי במהלך קריאת קומיקס בהיותי ילד
Click here to view the embedded video.
Yuval:
מה השלב הבא? אני מניח שהעבודה על הספר השני כבר החלה, ושזה כבר יותר פשוט?
Erez:
השלב הבא הוא שלב קשה לא פחות מאיור הספר והוא שלב השיווק. לא מספיק ליצור ספר ולחכות שהוא יצליח אלא צריך לדאוג שכמה שיותר אנשים ישמעו עליו, ולכן עמלתי רבות על שני סרטוני קידום, האחד טריילר לקומיקס והשני מאחורי הקלעים של יצירת העטיפה לספר. אני מניח שאתחיל בקרוב לעבוד על הספר הבא, שהוא חלקו השני של הספר הראשון שליאת כתבה. אני מחכה לרגע הזה בכיליון עיניים
Yuval:
יפה! משהו חשוב נוסף להגיד לפני שמסיימים?
Erez:
חשוב לי להגיד שכמו שהפכנו להיות סטארט אפ-ניישן הגיע הזמן להיות קומיקס-ניישן ולהתחיל להאמין ביכולתנו לייצא קומיקס ולא רק לייבא. אני מקווה שכל יוצרי הווב-קומיקס שמעלים דברים נפלאים לפייסבוק סוף סוף יקבלו במה מציאותית ולא רק וירטואלית
