המשקפיים, פריט עיצוב נחשק ואחת ההמצאות החשובות ביותר בהיסטוריה האנושית, נולדו בראש ובראשונה כאביזר רפואי על מנת לתקן פגם בראייה. אולם, ברבות השנים ובניגוד למוצרים רפואיים אחרים, עברו המשקפיים תהליך של אבולוציה תרבותית מעולם הרפואה לעולם תרבות הצריכה, האופנה והלייף-סטייל. משקפיים הפכו לסממן של אופנה, למעמד סוציו-אקונומי ולאחד האובייקטים המגדירים את הזהות שלנו.
בתערוכה מבט על יוצג לראשונה לקהל במסגרת מוזיאלית אוסף המשקפיים ההיסטורי, הגדול והחשוב בקנה מידה בין-לאומי של קלוד סמואל. למעלה מ-400 פריטים נדירים מתוך האוסף יסמנו תחנות תרבות שונות שדרכן אפשר יהיה לעקוב אחר התפתחות המשקפיים דרך השינויים והתמורות, הכלכליים, התרבותיים, העיצוביים והחברתיים, ולבחון כיצד אלה השפיעו והושפעו מהמצאת המשקפיים. המסע בין התחנות השונות מתחיל בתיקון ראייה ופיתוחים טכנולוגיים, נמשך דרך משחקי פיתוי וריגול והמהפכה התעשייתית, ומסתיים בגיבוש זהות עצמית.
בין מאות הפריטים שיוצגו: משקפיים מהמאה ה-17 ועד היום; סקיצות של עיצוב משקפיים מבית האופנה של פייר קרדן, שעוצבו על ידי אביו של סמואל; מסכות משובצות אבני חן שעוצבו על ידי בתי אופנה גדולים ושימשו בעיקר לתצוגות אופנה; המשקפיים הראשונים בעלי ידיות, מונוקולים, משקפות תיאטרון ומשקפי מספריים ששימשו את האריסטוקרטיה הפריזאית של המאה ה-19; משקפי אסקימוסים אותנטיים עשויים עצם, משקפי ג׳ון לנון ואלטון ג׳ון; משקפיים סיניים מתקפלים מהמאה ה-17 משקפיים עשויים שריון צב ועוד.
קלוד סמואל, יליד פריז, הינו אופטומטריסט ופעיל זכויות אדם, בן לשושלת ארוכה ומפוארת של משפחה צרפתית, שעסקה כבר באמצע המאה ה-19 בחיתוך עדשות והתאמתן לצורכי ראייה, ומאוחר יותר בעיצוב משקפיים לחברות אופנה מובילות. האוסף נבנה על ידי סמואל במשך עשרות שנים והוא מונה כיום כ-1,300 פריטים הכוללים, לצד המשקפיים, גם עדשות, מכשירי בדיקת ראייה, מכשירים אופטיים, שרטוטים וסקיצות של משקפיים, הצעות לעיצוב ומגוון רחב של פריטים הקשורים בראייה ובשיפור הראייה.
בגלריה התחתונה של המוזיאון יוצג פרויקט נרחב שנעשה במיוחד לתערוכה ביוזמת המוזיאון. כ-50 מעצבים ישראלים מתחומים שונים – עיצוב מוצר, תכשיטים, תקשורת חזותית, קרמיקה ואדריכלות – יענו באמצעות עיצוב על השאלה ״מה הם משקפיים״ בעבורם. כך לדוגמה יעקב קאופמן יציג ציר אבולוציוני שנע ממונוקל למסכה, גלית שבו תעסוק בניסוח מחדש של אופן נשיאת המשקפיים על הפנים, דנה בן שלום תבחן את היחסים המורכבים שבין המשקפיים לחוטם, מאיה בן-דוד ואורי בן-צבי יציגו פרשנות עכשווית המשלבת בין זכוכית המגדלת הראשונה לבין גלילת טקסט דיגיטלי כיום, אנוק יוספשווילי וירון שמרקין יעצבו משקפיים באמצעות טכנולוגיית מציאות רבודה.
ספריית החומרים של המוזיאון תציג במסדרון העגול את ״בדיקת ראייה״, מסע בעקבות חוש הראייה שיאפשר למבקרים לבדוק מקרוב איך ומה הם באמת רואים. חלק זה יתמקד בשלושה מוקדי ראייה: מיקוד, צבע ומרחק, כאשר כל אחד מהמוקדים מציג פרשנויות עיצוביות, חומריות וטכנולוגיות לאתגר ראייה אחר, המציעות דרכים חדשות לראייה, קריאה והבנה של העולם והסביבה. בתערוכה תוצג עבודה מקורית מתוך פרויקט RGB של סטודיו קרנובסקי ממילאנו. פרויקט RGB הוא פרויקט מתמשך שהחל ב-2010 וכולל בחינת אינטראקציות שונות בין צבעי בסיס באמצעות הדפסי ענק דיגיטליים רב-שכבתיים. מאז 2010 הוצג RGB בתערוכות עיצוב ואמנות רבות ואף זכה בפרסים. הפרויקט יוצג במוזיאון בסיוע המכון האיטלקי לתרבות בתל אביב.
מעבדת העיצוב של המוזיאון תוקדש ל״תיקון המציאות״ דרך הפן העתידני של משקפיים. כך לדגומה יוצגו סרטי קולנוע במציאות מדומה בשיתוף סינמטק חולון והמכון הצרפתי בתל אביב. קהל המבקרים יוזמן להתנסות באפליקציה אינטראקטיבית להתאמה אישית של משקפיים מתוך האוסף של סמואל שנסרקו במיוחד. פעילות זו פותחה במיוחד בעבור המוזיאון ונועדה לייצר חוויה בלתי אמצעית של המבקר עם מגוון המשקפיים הנדירים ויוצאי הדופן מאוסף סמואל. עוד תתאפשר התנסות חופשית ב״מיחדוש״ משקפיים – בית מלאכה לתיקון וחידוש משקפיים, בשיתוף עם סטודיו REFORMA.
״העיסוק במשקפיים, חפץ יומיומי, שגור כל כך, יכול להיעשות מכל כך הרבה נקודות זווית אבל אנו בוחרים לעסוק בו מנקודת המבט של האדם העושה בו שימוש״, אומרת אוצרת התערוכה וממלאת מקום האוצרת הראשית של המוזיאון, מיה דבש. ״בתערוכה נבחן תחנות תרבות שבהן המשקפיים שיחקו תפקיד מרכזי בהגדרת תופעות חברתיות ותרבותיות. אנו נוטים לשכוח שמטרתם הראשונית של המשקפיים הייתה לתקן פגם והמשקפיים אינם מסווים את הפגם אלא דווקא מדגישים אותו דרך ובעזרת עיצוב. התערוכה תאפשר לא רק התבוננות על ההיסטוריה התרבותית של המשקפיים אלא גם על תפקיד המעצב לאורך תהליך זה״.
