Yuval:
הי שיר, מה שלומך?
Shir:
היי יובל, אצלי מצוין. איך אצלך?
Yuval:
מעולה. נגמרו החגים, התחילה שנת הלימודים, יש הרבה תכניות! איך היה בביאנלה?
Shir:
היה מעניין. פעם ראשונה שאני מבקר בתערוכה הזו ולא ידעתי למה לצפות, כך שהיה ממש נחמד. זו תערוכה שממוקמת בעיר קטנה בבלגיה, שעה וחצי רכבת מבריסל, אז יש תחושה מאוד נעימה, כי נראה שכל העיר מתגייסת לטובת האירוע: שילוט בכל מקום, שאטלים ממרכז העיר וחזרה למקומות המרכזיים, חנויות שמקדישות מיצגים בחלונות ראווה. נחמד
Yuval:
גם אני לא ביקרתי שם אף פעם. מה קורה שם? מי מציג? מה התכנית?
Shir:
ממה שאני הצלחתי לראות, מרבית המציגים מגיעים מסקנדינביה וגרמניה, עם מעט נוכחות איטלקית וצרפתית. רובה המכריע של התערוכה נראה כמו תערוכה מסחרית רגילה, רק בקטן… כולם מראים את מרבית הפריטים המוכרים, ושמתי לב שלא מתחילים לחשוף דברים חדשים מדי לפני התערוכה בקלן בינואר. אבל, כשנכנסים לדוכן של חברות כמו נורמן קופנהגן, יש דיספליי מאוד יפה של כל המוצרים שאנחנו רואים אצלם באתר ובקטלוגים. חוץ מזה, היו שם אזורים יותר מעניינים עם קונספטים שונים כמו איזור הקרקס, עם כל הקולקציה החדשה של אלסי בעיצוב מרסל ונדרס, שהוצגה באוהל קרקס עם פופקורן, בירה וכו׳
Yuval:
ואיך הם הגיעו אליך?
Shir:
אני הגעתי אליהם, ודי במקרה. כלומר, הכרתי את התערוכה באופן כללי, שזה אומר שידעתי שהיא קיימת… בערב אחד שעברתי על בלוגים ואתרים שונים ראיתי באנר שלהם ונכנסתי לראות מה מתרחש שם השנה. כך יצא שראיתי שמתקיימת שם תחרות interieur awards ושהדד ליין להגשת העבודות הוא מחר בלילה
Yuval:
קטעים
Shir:
לקחתי את זה כפרויקט של 24 שעות לארגן את התמונות והטקסט ושלחתי. זו לא תחרות מסוג התחרויות שהיתה לי תחושה חזקה לגביהן, כי התערוכה ברובה עוסקת בריהוט, והפרויקט שאני שלחתי היה מעט חריג לפי ההגדרה הזו, אבל ראיתי מי השופטים. הם נראו לי עם ראש מספיק פתוח לזה אז פשוט שלחתי (:
Yuval:
מה ביקשו לקבל? איזה עבודות?
Shir:
שלחתי להם את הפרויקט האחרון שפיתחתי, שמסתכל קצת אחרת על הדפסה תלת-ממדית. נכנסתי לזה בעקבות תערוכה שעסקה בשיער שהתקיימה בשנה שעברה בגלריית החווה בחולון. לא היה לי קשר קודם לנושא, אבל מודל מצ׳וקמק שקיבלתי חודש קודם לכן מהדפסה תלת-ממדית, נראה כאילו מה שביקשתי להדפיס חזר אלי אחרי חודשיים מילואים… זה נתן לי רעיון לראות איך אפשר לפתח את זה, וזה הסתדר יחד
Yuval:
ספר אם כך על הפרויקט, מה הוא כולל ומה היה תהליך העבודה עליו, עד התוצאה הסופית
Shir:
הפרויקט בא לאתגר נקודה אחת בהדפסה תלת-ממדית, שגרמה לכך שהמודל שקיבלתי נראה כאילו הוא שכח להתגלח. לרוב, כמעצבים, המטרה במודלים תלת-ממדיים הוא קבלת מודל מדויק שאפשר בקלות ובמהירות יחסית לקבל אינדיקציה איך ירגיש המוצר הסופי בייצור. נקודת הכשל שעלולה להתרחש כשעובדים עם מדפסות ביתיות או מקצועיות (מינוס), היא שברזולוציה נמוכה – או אם המדפסת לא מכוילת – נוצרים קצוות חשופים, רואים נזילות, ולרוב אם שמים לזה לב בזמן ההדפסה עוצרים אותה ומתחילים אחת חדשה.
אני חיפשתי להיכנס למקום הזה כהזדמנות לקחת את הקצוות הפרומים האלו לחפש להם מטרה או הצדקה, ולעצב את המודל שלי ככה שזה יהיה חלק ממנו. כדי לבחון את זה עיצבתי דמות בסיס, ראש בהשראת הפסלים של איי הפסחא. שעשע אותי הרעיון שבמקום פסל אבן ענק שבטח עמלו עליו שנים, לפסל, ללטש וכו׳, כאן אני מנסה לייצר אותו הכי שעיר שאפשר ובטכנולוגיה שמאפשרת ייצור של המודל בכמה שעות בודדות.
לאחר עיצוב המודל הבסיסי התחלתי לבחון איך אני יכול לאתר את נקודות הקצה בהדפסה שאפשר להתבסס עליהן, ומה המשמעויות שלהן בעבורי כנקודות ייחוס לעיצוב: האם הפרטים שאני מחפש קורים בגלל הגדרות בתוכנת המידול, בהמרה של הקובץ למדפסת, או בהגדרות ההדפסה עצמה בשילוב החומר המודפס? וזה היה אתגר לנסות להבין כיצד כביכול חושבת המדפסת, מה היא יכולה לעשות ומה לא; ואם אני מייצר שערות בדרך מסוימת מה ההבדל בין התכנון לתוצאה ואיך אני יכול לייצר עוד משתנים ועוד סוגי שיער
Yuval:
ומעבר לאתגר, הייתה לך מחשבה פרקטית מה זה יכול להיות? מה אמור להיות השימוש של זה?
Shir:
ברמה הפרקטית ככל שהעמקתי ביכולות הההדפסה השונות והתוצאות המגוונות שהתקבלו, הבנתי שיש פה שיטת ייצור חדשה שמאפשרת קבלת טקסטורות ומבניות חדשה שאי אפשר לייצר באמצעים אחרים. היישומים הסופיים עוד לא היו לנגד עיניי, אבל היכולת לייצר אובייקט בהדפסה תלת-ממדית שמעורר יחס חם ואישי יותר בגלל הנראות הייחודית הזו, נראתה לי מעניינת
Yuval:
אני רוצה לשאול אותך אם אתה מוצא קשר בין הפרויקט הזה לבין פרויקטים קודמים שלך, אבל אני קולט שלא כולם מכירים את הפרויקטים הקודמים שלך… אני חושב שזה הזמן אם כך שתספר קצת על עצמך, מה למדת, איפה, מתי ומה עשית מאז
Shir:
אני בוגר המחלקה לעיצוב תעשייתי במכון טכנולוגי חולון. מאז סיום הלימודים התחלתי לעבוד בשיתופי פעולה עם מפעלים מקומיים על פרויקטים שונים שבוחנים את אפשרויות הייצור הקיימות במפעל ויישומן בדרכים חדשות. הפרויקטים שפותחו במהלך השנים הוצגו במגוון תערוכות בארץ ובעולם, ממוזיאון העיצוב חולון ועד טוקיו ומילאנו, וזכו בפרסים בארץ ובחו״ל, ובעיקר חשפו אותי למגוון רחב של חומרים, שיטות ייצור, טכנולוגיות ועוד שגרמו לכך שיש לי הרבה עניין במהלך יום העבודה. נוסף על כך התחלתי לאחרונה ללמד במכון בחולון, באיזה סוג של חזרה אקדמית הביתה, וזה מוסיף הרבה מאוד עניין נוסף לעבודה שלי
Yuval:
מה אתה מלמד?
Shir:
קורס סטודיו, אני אסיסטנט במחלקה ומלמד עם מרצה בקורס הסטודיו, כל שנה משהו חדש.
ולשאלתך, האם יש משהו מקשר בין הפרויקטים הקודמים שלי: באופן משונה מסתבר שמבלי לכוון לכך אז דווקא שיער… אחר הפרויקטים הראשונים שעיצבתי לאחר הלימודים היה פוף שעשה שימוש בטכנולוגיות מסורתיות שונות לקבלת מראה ״שעיר״. כשהצגתי אותו בטוקיו אחת העיתונאיות שעברה בדוכן לראיין אותי אמרה לי שראתה אותי יום קודם לכן חולף על פניה, ומאוחר יותר ראתה את המוצרים מבלי שהייתי לידם, ועכשיו שאנחנו מדברים היא אמרה שהיא היתה צריכה לקשר בינינו כי הם מאוד דומים לי…. (:
Yuval:
לול…
Shir:
דמות אחת שהצגתי עכשיו בביאנלה זכתה לאותן תגובות ועוברים ושבים שאלו אם מידלתי את עצמי… אז התשובה היא לא, אבל כנראה שהמוצרים כן נהיים דומים ליוצריהם בסופו של יום
Yuval:
איזה תגובות קיבלת בבלגיה?
Shir:
היו תגובות מעולות, היה כיף לראות חיוך עולה על הפנים של המבקרים הכי מחויטים ורציניים שהסתובבו בתערוכה. זה מייד משך להתכופף, לראות מקרוב, להרגיש, לשאול שאלות. ובאופן אישי כיף לראות שהתהייה על אופן הייצור, איך זה נוצר, הצליחה להפתיע מבקרים מקצועיים ולא מקצועיים כאחד
Yuval:
ויש לך מחשבות לאן להמשיך את זה?
Shir:
כרגע אני עובד על פיתוח של מספר אובייקטים קטנים שמיישמים שתי שיטות ייצור שיער שונות מעניינות ביותר שגיליתי. אני שמח שזו טכנולוגיה שמאפשרת התנסות וייצור תחת אותה מסגרת, זה פלוס גדול
Yuval:
ומה עוד על הפרק? באיזה עוד פרויקטים אתה מעורב בימים אלו?
Shir:
יש שני פרויקטים בתחום הריהוט שאני מפתח כבר תקופה ארוכה ומתעתדים לצאת לאור בחודשים הקרובים, אז עדכון יבוא בהמשך (:
Yuval:
אני חוזר אם כך רגע לעיסוק הזה בטכנולוגיות החדשות ובהשפעה שלהן על התוצר הסופי, זה משהו שמעסיק אותי לא מעט – עד כמה הטכנולוגיה מכתיבה את המראה הסופי ואת האסתטיקה, ועד כמה היא כלי שמעצבים חוקרים ומנסים להשתמש בו בצורה שתשרת אותם
Shir:
זו שאלה מאוד רלוונטית להיום, וגם אני מתמודד איתה בעבודה האישית כמו גם בעבודתם של סטודנטים, שהיום הטכנולוגיה הזו נהייתה נגישה יותר עד הרמה הביתית, כבר בזמן הלימודים. אני חושב שכמו כל דבר, לטכנולוגיה החדשה יש צדדים חיוביים יותר ופחות על המוצרים או האופן שבו אנחנו משתמשים בה כמעצבים לפיתוח מוצרים חדשים. צריך להיות עם רגישות גבוהה בתהליך להבדיל בין מה הטכנולוגיה מאפשרת מעצם היותה חדשה לבין מה השימוש המעניין והטוב ביותר שאפשר לעשות בה
Yuval:
לגמרי. וכן, אני רואה את הקושי שזה יוצר לסטודנטים, ומצד שני כמובן את שלל האפשרויות שזה פותח להם
Shir:
זה אתגר אמיתי, כי אי אפשר לעמוד בפני האפשרויות שזה פותח, אבל הביקורת העצמית שזה מחייב אותנו היא משמעותית. אני רואה התנסויות חדשות ומאוד מעניינות בתחום, מכיוון שזה עדיין מקום להתנסות בטכנולוגיה צעירה יחסית, אבל האתגר לחדש ולעניין הוא אמיתי, כי בחלקו הוא יכולת עבודה עם תוכנות מידול במחשב, נגישות למכשור החדיש או ייצור עצמי של מכונות, אבל זה באמת עיסוק מעניין.
אחד הדברים שהכי נהניתי בהם בפרויקט היה המקום שבו התחלתי לאתגר את המדפסת מתוך הכרות מעמיקה יותר בקשר של תוכנת מידול-פרמטרים של הדפסה-חומר ומידול-עיבוד משלים: איך משפיע המאוורר שמקרר את החומר על מיקום המודל על משטח ההדפסה? עובי החוט? מה קורה כשמדפיסים אובייקט נפחי או כשמדפיסים קליפה? כל זאת מבלי להיכנס לעומק הקוד עצמו עדיין, אלא התמודדות איתו ברמה בסיסית בלבד
Yuval:
באמת נראה מהפרויקט וממה שאתה מספר שנהנית לעשות אותו
Shir:
היה באמת כיף לפתח אותו, וזה המקום להודות לעמותת XLN שמקדמת שימוש בטכנולוגיות חדשות ומפעילה מעבדות במספר מקומות בארץ, שהייתה שותפה אדירה לפרויקט הזה. יכולתי לבוא להריץ רעיונות עם אנשים שהטכנולוגיה הזו היא עיסוקם המרכזי, ולחשוב איך אפשר לנסות לפתח אותה עוד יותר. ממליץ בחום למתעניינים בתחום
Yuval:
יפה! משהו חשוב נוסף להגיד לפני שמסיימים?
Shir:
שאני מקווה שזה פרויקט שיעלה חיוך על פני אנשים, שיסקרן אותם. היה ועדיין כיף לי לפתח אותו ומשמח לראות את זה משתקף במוצרים ועובר הלאה (:
Yuval:
אחלה
