הפרויקט נעשה בהשראת התערוכה טיראז – רקמה מקומית, המוצגת במוזיאון לאמנות האסלאם ומפנה זרקור אל אמנות הרקמה הפלסטינית ואל האופן שיצרה אמנות זו שפה וזהות אצל הנשים הפלסטיניות. זהו שיתוף פעולה ראשון בין המוסדות והוא מתוכנן להמשיך גם הלאה בפרויקטים נוספים.
במסגרת הפרויקט, שיוצג למשך שבועיים במוזיאון, יציגו סטודנטים מהקורס ״עיצוב ולבוש בהשראה אתנולוגית״, בהנחיית לוסי דוד, קולקציות בגדים שיצרו בהשראת התערוכה. במהלך העבודה למדו הסטודנטים על מסורת הרקמה בלבוש הפלסטיני המלמדת בין היתר על זהות האישה הרוקמת ועל מעמדה הכלכלי והחברתי.
בהשראת מסורת זו הם עיצבו ויצרו קולקציות בגדים כשהם יוצקים עיצוב עכשווי בטכניקות עכשוויות. כך לדוגמה הסטודנטים השתמשו בפיתוחי רקמה בהדפסת תלת ממד, חיתוכי לייזר של פרספקס צבעוני בצורות השאובות מעולם העיטורים הרקומים בחוטי רקמה, חיתוכי לייזר בעור בהשראת הארכיטקטורה האסלאמית, רקמה בשרשראות כסף, הדפס רשת של רקמה אותנטית כהשטחה ופירוק הזיכרון ועוד.
נדים שיבאן, מנכ״ל המוזיאון, רואה בשיתוף הפעולה חשיבות רבה להרחבת יכולתם האישית והמקצועית של הסטודנטים להתחבר למקורות ההשראה של המרחב שבו הם חיים: ״מאז שהוקם בצלאל התרכזה בו התמה המרכזית בתרבות המערבית. שיתוף הפעולה עם המוזיאון לאמנות האסלאם, המחזיק ומציג אוצרות תרבותיים לצד ספרייה עשירה וחשובה, מאפשר לסטודנטים להעמיק היכרותם עם אמנות ששורשיה במסורת המקומית האזורית, ומאפשר להם להתחבר למקורות השראה נוספים הקשורים למרחב, להיסטוריה ולתרבות שמייצגים תכני המוזיאון״.
תמרה יובל ג׳ונס, ראש המחלקה לצורפות בבצלאל, אמרה ש״הלבוש האתני הוא סיפורי התנ״ך של האופנה. בגדים אתניים נוצרו כמו אגדות עם, מתוך הצורך הטבעי של האדם להתקשט וליצור זהות של השבט או הקהילה. הלבוש האתני נעשה ברובו בעבודת יד, טקסטילים באריגות יד, רקמות שונות, מלאכות שעוברות כמסורת מדור לדור מאות שנים, מספרות סיפורים ומביעות סמלים. כך גם הלבוש הפלסטיני: שמלות מרהיבות ביופיין ואביזרים שונים שיצירתם, לצערנו, הולכת ונכחדת כמו בכל העולם.
״חשוב לנו במחלקה לחשוף את הסטודנטים למחקר של תרבויות הקראפט האלה שהולכות ונכחדות; לקבל מהן השראה וליצור עיצובים שלהם רלוונטיים לתקופתנו. והתערוכה היא הזדמנות נפלאה לסטודנטים לחקור וללמוד את המלאכות שנעשו בעבר״.