התערוכה גוֹמְלֵיDATA צמחה סביב הממד ההיסטורי של בית הנסן וסביב הסיפור ״עד עולם״ של ש״י עגנון. בית הנסן, הידוע בכינוי ״בית המצורעים״, הוקם בשנת 1887 כבית חולים לטיפול במחלת הנסן, המחלה שכונתה צרעת. האמונה הרווחת שהצרעת מדבקת גרמה לכך שהבית ותושביו היו מבודדים, כך שמכורח הנסיבות בית החולים התקיים ברובו כמשק אוטרקי. שם התערוכה, גוֹמְלֵיDATA, הוא צירוף של שתי מילים: גוֹמְלֵי – מי שגומל את עצמו או אחרים מדבר מה, Data – חוק או מידע. סיפורו של בית הנסן מהווה דוגמה להגבלת גישה לידע ובעלות עליו, לשימוש בחומרי גלם אלטרנטיביים, לקיום ולחדשנות מתוך מצב של הסגר לכאורה.
בתערוכה מוצגות עבודות אמנות עכשוויות של אמנים ותיקים לצד אמנים צעירים, העוסקות במושג המשק האוטרקי ובפעולות העוסקות באוטונומיות של המרחב. הן מתבוננות במקום כיחידה אוטונומית אידיאלית ו/או קטסטרופלית, מושבה שתושביה מקיימים חיים רוחניים, אך למעשה מייצגים את מי שהוקעו מהחברה. היצירות מפזורות בחלליו השונים של בית הנסן, ביניהם חללים שלא נחשפו לקהל הרחב עד תערוכה זו. פעולת האצירה הקולקטיבית של 12 אוצרים מייצגת שיתוף פעולה ארוך טווח של קבוצת למידה זו המאגדת נקודות מבט אוצרותיות מגוונות, ומשמרת קולות אינדיווידואלים שנולדו מתוך קשר אישי של כל אחד מן האוצרים עם האמנים.
אמנים משתתפים: אביטל גבע, אבינועם שטרנהיים, אורלי הומל, אתי שוורץ, בן הגרי, דנה לוי, הילה בן ארי, הילה עמרם, ורד אהרונוביץ׳, טל רוזן אליעזר, מיטל כץ־מינרבו, קבוצת סלה־מנקה ואיתמר מנדס־פלור, סיפור ישראלי, עודד הירש, ענבל הופמן, עתר גבע, שחר יהלום, שרון בלבן, שרון גלזברג, תומר ספיר, תמיר צדוק, תמר לצמן.
אוצרים: אורנה נוי לניר, אילנית קונופני, בר גורן, ג׳ודית לנגלרט, דניאל גורודנציק, טלי קיים, יעקב ישראל, יצחק מזרחי, מעיין לוי, לילך עובדיה, רננה בנית, תמרה גרמובה.
נעילה 12.10
The post גוֹמְלֵיDATA בבית הנסן appeared first on מגזין פורטפוליו.
