מאיה ז״ק מציגה עולם מהפנט המורכב מסרטים, רישומים ריאליסטים גדולי ממדים, הדמיות מחשב ומיצבים פיסוליים. בתערוכה ״אור נגדי״, שאצרה נילי גורן ושתיפתח ב-20.4 במוזיאון תל אביב לאמנות, ז"ק מסכמת תהליך מחקר ויצירה של שנים, בו צללה אל נבכי הזיכרון הפרטי והקולקטיבי ופיתחה שפה הממזגת אמנות וקולנוע, עבר והווה, מציאות ובדיון.
ז״ק מתייחסת אל עבודת האמנות ככלי לעיבוד הזיכרון וטראומת השואה. היא יוצרת שחזורי מציאות מהעבר בתהליך המערב דמיון ופרשנות. מכלול היצירה שלה עוסק בהשכחה, שבריריות העובדות וקלות הכחשתן, במיוחד נוכח מציאות המאה ה-21, כשהעדים לשואה הולכים ונעלמים ומרחבים וירטואליים מהווים תחליפי מציאות.
בתערוכה מוצגת לראשונה בשלמותה טרילוגיית הסרטים שעליה עמלה ז״ק בעשור האחרון: ״אמא כלכלה״ (2007), ״חוק שחור לבן״ (2011) ו״אור נגדי״ (2016) – הסרט האחרון בטרילוגיה, שיוקרן כעת בבכורה עולמית. בסרטים מככבות דמויות נשיות – מעין חוקרות/מדעניות/אמניות – המנסות לאחות את קרעי העבר ולהמציא פרקטיקות זיכרון חדשות, תוך עיסוק אובססיבי ואבסורדי בחפצים, מסמכים ועקבות.
הסרט ״אור נגדי״ הוא מעין מסע אל נבכי התודעה בעקבות המשורר היהודי פאול צלאן, שעסק רבות בשואה והלך לעולמו ב-1970. ז״ק חקרה את עולמו ותהליכי היצירה של צלאן, דרך דמויות נשיות בחייו, ביניהן אמו שנרצחה במחנה ריכוז. את הסרט הקדישה לזכר אמה שלה.
בסרט (שאורכו 22 דקות) חוקרת ארכיון מאזינה לקטעי הקלטות מקוריות של צלאן ומנתחת את חומרי הארכיון – תצלומים, מפות, מסמכים ושירים – המובילים אותה לשחזר את העבר ולהתערב בו. בתהליך סוריאליסטי היא חודרת לתוך מרחב של תצלום רחוב ישן בצ׳רנוביץ, ופוגשת באימו של צלאן האופה חלות במטבחה. מלאכה זו הופכת למאגיה נשית המביאה לבריאתו של ״גולם-הזיכרון״.
הסרט הראשון בטרילוגיה, ״אמא כלכלה״, מציג מחווה לנשים בעלות תושייה, שכאילו שימרו את העולם על כנו בתקופות אלימות. גיבורת הסרט, במשקפיים, צווארון תחרה ושיער מסודר בקפידה, שומרת על סדר וקור-רוח באמצעות ביצוע עבודות בית בדיוק ויעילות מדעית. היא מזהה ומאתרת חפצים השייכים לבני משפחה נעדרים, בזמן ששידורים מהרדיו מדווחים על ההרס והכאוס המתרחשים מחוץ למרחב המבוקר שלה. תוך שימוש בחשבונייה ובנוסחאות ממחברתה, היא מרכיבה נתונים לכדי אפיית קיגל מסורתי, אשר נחתך על ידה בטקסיות ונדמה לתרשים עוגה כלכלית. גם בסרט השני, ״חוק שחור לבן״, יש עיסוק בניסיון האנושי לכפות צורה וסדר מדעי על המציאות הכאוטית.
בתערוכה מכניסה ז״ק את הצופים לעולם הסוריאליסטי של סרטיה. המציאות המדומה גולשת לעולם האמיתי באמצעות אלמנטים שהופיעו בסרטים והתממשו פיזית במיצב המוצג באולם. התערוכה מלווה בספר ״זיכרון למעשה״, שראה אור בהוצאת אקט-סוד צרפת ומוזיאון תל אביב לאמנות, בסיוע מועצת הפיס לתרבות ולאמנות ומכון שפילמן לצילום.
