בתערוכה חדשה הנפתחת ב-25.5, בביתן הלנה רובינשטיין של מוזיאון תל אביב, מציגה האמנית-אוצרת אידסה הנדלס מקנדה את המיצב ״דובב שפתי ישנים״, שהוצג לראשונה במכון לאמנויות עכשוויות (ICA) בלונדון בשנה שעברה. הנדלס התאימה את המיצב המבוים בקפידה, כמעין תמונה חיה, במיוחד לחלל הביתן, והוא נפרש על פני שלושה אולמות תצוגה – החל בנקודת כניסה חדשה, שיצרה הנדלס לתערוכה.
העבודה מתייחסת לסיפור צעיפה של הקדושה ורוניקה, שהתרחש כביכול במהלך דרך הייסורים של ישו אל הצלב (ויה דולורוסה) והנטוע עמוק במסורת הנוצרית. המיצב זכה גם לסיום חדש, בחלל מסתורי המדמה מערת קבורה כנסייתית, תת-קרקעית. במוקד התערוכה מוצג אוסף של יותר מ-150 בובות מודל מתכווננות עשויות עץ, שאספה האמנית במהלך 20 שנה. מודלים אלו, חלקם עתיקים ביותר, נוצרו בין 1520 ל-1930. מידותיהם נעות ממיניאטורות בגודל כף יד לבובות בגודל אדם. הבובות שבגלריה המרכזית סובבות דמות בודדה ועירומה החשופה למבטן. סצנה טעונה זו ממקמת את המבקרים כצופים מבחוץ המתבוננים בחברה שמאפייניה הבסיסיים זרים להם.
בהמשך התערוכה עבודות אמנות, פסלי קדושים ואיקונות נוצריות, צעצועים, חפצים מן המוכן (רדי מייד) ופסקול מוזיקלי, מציגים את מחקרה של הנדלס בנושאים של אחרות וגיוון חברתי, גזענות והכלה בתרבות. היא בוחנת כיצד ייצוג ועיוות, ניכוס והטמעה, משפיעים על זהויות פרטניות וקבוצתיות כאחד. כיצד ערכים ואמונות משותפות פועלים בדינמיקות תרבותיות וחברתיות שונות, לטוב ולרע.
הנדלס נולדה ב-1948 בגרמניה, להורים יהודים ממוצא פולני, שניהם ניצולי מחנה ההשמדה אושוויץ, ב-1951 עברה משפחתה לטורונטו, קנדה. הנדלס זכתה להכרה בינלאומית כחלוצה של אוצרוּת כתהליך יצירה אמנותי, המוחק במכוון את הקווים המפרידים בין האספנית, האוצרת והאמנית, ויצרה לעצמה מרחב פעולה ייחודי בעולם האמנות העכשווית.
