התערוכה ״במקום מקום״ עשויה כמרחב של שוטטות וחיפוש, המכנס מגוון של נראטיבים ונקודות מבט, כמסע-זהות הניזון מתורשת הגירה שאין להשתחרר ממנה ומעוּגן בעבר קדום שאינו מרפה, בחוויה ראשיתית נמשכת של זרוּת ביחס למקום: החל בדחף הנדודים הטבוע בגנום היהודי מקדמת דנא; הלאה אל המיתוסים הגלותיים עתירי המסתורין והפנטזיה של היהודי הנודד והדיבוק, שהתנסחו באירופה בראשית העידן המודרני; ומשם אל סימונה של העלייה כתו מכונן בנראטיב-העל הציוני, שבמרכזו תחייתו של עם מהגרים, הנחלץ מגולה לגאולה ולידתו מחדש כרוכה בזניחת הגולה.
הקשרים קולקטיביים אלה, היסטוריים ותרבותיים, נוכחים בתערוכה כפנטום המרחף מעל פוליטיקת הזהויות העכשווית, בעוד שהגרעין המניע במנוע החיפוש העולה מן העבודות המוצגות בתערוכה, נע בין שני צירים: האחד חותר לשיקום של זיקות-עבר תוך חקירה של חוויית גלוּת והגירה שהודרה או הודחקה – והשני משקף מגמה של פנטזיה וכמיהה ל״מקום אחר״, בעידן בו תופעת הירידה מהארץ, הנהייה אחר דרכונים זרים ושגרה של מסעות בעולם מעידים על שכיחותו של חלום עזיבה ערטילאי, שאינו מנותב בהכרח ליעד ספציפי.
האמנים המשתתפים בתערוכה: איתי איזנשטיין, יעל ברתנא, דור גז, דני גל, יואב חורש, אמיר יציב, דנה לוי, תמר לצמן, פנחס כהן גן, אייל סגל, אילנה סלמה-אורתר, אלי פטל, ענן צוקרמן, תומר קאפ, לוסיאנה קפלון, אורי קצנשטיין, אלהם רוקני, פיליפ רנצר, ליאור שביל, חן שיש.
זו השלישית בסדרת תערוכות במוזיאון אשדוד לאמנות הנערכת בשיתוף עם פסטיבל מדיטרנה לתרבות ים-תיכונית (המתקיים במשכן לאמנויות הבמה הסמוך), והיא משלימה טרילוגיה הבוחנת סוגיות של זהות מקומית על רקע אופיה הייחודי של העיר אשדוד. התערוכה הראשונה, ״עד שתצא מקולי״ (מאי 2014), עסקה בניסוח הזהות אצל בני הדור השלישי והרביעי להגירה, כסינתיזה בין משקעים של מסורת לבין דפוסי תרבות מערביים. התערוכה השנייה, ״הים האחרון״ (יוני 2015), בחנה את מקומו של הים התיכון בתרבות ובאמנות הישראלית.
התערוכה הנוכחית קושרת את המקומיות הישראלית עם תנודות ההגירה במציאות הגלובלית ועם קלחת הפליטים הרוחשת כיום סביב הים התיכון, תוך דיון מושגי בזהות המתמודדת עם מצבים של שינוי והתהוות תמידיים.
