שחר אבנט (29) היא אמנית ומעצבת מתל אביב. ביולי האחרון (2016) היא סיימה את לימודי התואר הראשון בעיצוב אופנה בשנקר. לפני שהתחילה את לימודיה היא מעולם לא ציירה אף על פי שתמיד רצתה. היא הרגישה שהיא לא יודעת איך. במהלך הלימודים היא גילתה את עולם העיצוב ובמקביל לו את עולם האמנות. מבחינתה שני העולמות האלה מחוברים, וכמו נולדו יחד בתוך ליבה.
כשעברו הימים בלימודים כך היא השתפרה והשתכללה בטכניקות השונות, ויותר מכל, למדה להביע את עצמה יותר ויותר לעומק: פעם דרך ציור שציירה, פעם דרך משפט שכתבה, ולבסוף באמצעות בגדים בקולקציית הגמר. אפשר לתאר את אבנט כמי שנעה על קו התפר שבין אמנות לאופנה, אבל מבחינתה זה לא יהיה תיאור מדויק. האמנות בעבורה היא המכלול הזה: אופנה, ציור, רקמה. היא פועלת ויוצרת דימויים ואוביקטים בעולם כדי לתת ביטוי ויזואלי לרגשות, לכאב ולשמחה שמתקיימים בכל רגע בחייה.
ביצירה שלה היא תמיד בוחרת ״נושא״ שמגיע מחומרי הנפש. רכיב מתוך מסע מסוים שהיא עוברת בצורה כזו או אחרת עם עצמה, שהיא מחליטה להתבונן בו ולצלול אליו. היא אף מרבה לעסוק בבני אדם כ״יצורים״, ללא קשר לחלוקה מגדרית או לכל חלוקה אחרת. בכל זאת, במקרים בהם היא בוחרת לרקום או לצייר מגדר מסוים לרוב זאת תהיה דמות של אישה. שחר מאד אוהבת את האסתטיקה הנשית ואת גוף האישה באופן כללי. בשל היותה אישה בעצמה היא גם מתחברת לעולם הרגש דרך עולם הגוף. היא חושבת שכשאנחנו מתהלכים בעולם אנחנו מתקשרים זה עם זה קודם כל בתנועות הגוף שלנו, באנרגיה שלנו, ואחר כך דרך הבגדים שאנחנו לובשים והצורה שאנחנו בוחרים לעטות.
בשיתוף הפעולה עם הצלמת דנה וקסלר, בחרו השתיים להתבונן בקשר בין עולם הציור לבין גוף האישה על ידי ציור ברקמה שנעשה ישירות על גוף. בצורה זו יכלה אבנט להתייחס לקימורים כמצע שעליו היא מציירת וכן לבחון את המפגש של ציור־רקמה־גוף־צילום. הדף הלבן עבור השתיים היה הגוף עצמו.
