התערוכה ״סאונד״ במוזיאון העיצוב חולון מבקשת להציג באמצעות סאונד כיצד נוצרים חלל, מרחב וחוויה, ולהראות שסאונד הוא רכיב משמעותי ומרכזי שמעצב חברה ותרבות. אף על פי שעולם העיצוב מזוהה עם מרכיבים פיזיים וחזותיים כמו חומר, צבעוניות וטקסטורה, דווקא סאונד, שנתפס כאלמנט מופשט, הוא אחד מחומרי הגלם המרכזיים העומדים לרשותו של המעצב.
״התערוכה מציעה שלושה ׳מבטים׳ על סאונד ועיצוב בשלושה קני מידה: אוביקט, חלל ומרחב״, אומרות אוצרות התערוכה לילך שטיאט וענת ספרן, ״ומזמינה את המבקרים בה לחזור ולהקשיב, לחשוף את הכוח של הסאונד ואת הגילוי המחודש שבהאזנה״. ״זו אחת התערוכות המאתגרות והמורכבות שנוצרו במוזיאון משום שהיא בנויה רובה ממוצגים שתוכננו במיוחד בעבור החללים השונים ובהתאמה אליהם״, מוסיפה מיה דבש, מ״מ האוצרת הראשית של המוזיאון. ״בתערוכה זו אנו בוחנים כיצד אפשר לעצב גם ללא אוביקט מוחשי ומזמינים את הקהל הרחב לחוויה שאינה דומה כלל לביקור שגרתי במוזיאון״.
בחלקה הראשון של התערוכה, לראות סאונד (Designing Sound Objects), ייבדק הקשר בין סאונד לאוביקט באמצעות עשרות אוביקטים איקוניים של מערכות שמע, החל משנות ה־60 ועד לעיצובים עכשוויים. את האוסף אצרו במקור דומיטילה דרדי ואליזבת׳ה פיזו מהקרן הבין־לאומית למוסיקה באיטליה (IMF) והוא מוצג לראשונה במסגרת מוזיאלית. האוסף מציג כיצד התפתחות הטכנולוגיה האלחוטית השפיעה על עבודתם של מעצבים והובילה לשינוי משמעותי בהגדרת החפצים, באופן השימוש בהם ובתפיסה העיצובית.
הצגת אוביקטים איקוניים כמו Phonosuper, רדיו־פטיפון של דיטר ראמס מ־1960, לצד עבודות של מעצבים עכשוויים כמו רמקול MUO האלחוטי של רוס לאבגרוב, מדגימה לא רק שינוי בעבודת המעצב כי אם גם שינוי בהרגלים ודפוסי האזנה; כלומר, מעבר מימים של האזנה משותפת סביב רדיו – רהיט מעוצב נייח ומרכזי בכל סלון – להאזנה אישית באמצעות מכשירים קטנים וניידים.
התערוכה כוללת גם פרויקטים אינטראקטיביים שהופכים את המבקרים מצרכני סאונד ליצרני סאונד: Lego Music של Esteban Cardona & Benson Rong יאפשר למבקרים ליצור סאונד דרך משחק עם אבני הלגו האיקוניות, ואילו באמצעות Ototo של יורי סוזוקי יוכלו המבקרים לממש את הפוטנציאל המוסיקלי הטמון בכל אוביקט – חולצה, כוס ואפילו בננה.
עוד יוצגו פלטפורמות מוסיקליות המיועדות לבעלי צרכים מיוחדים. צמד הרמקולים MISS שעיצבה שרונה מרלין מיועד למשתמשים בעלי קשיי שמיעה. הרמקולים מתרגמים קולות למרקמים ויזואליים ו־ויברציות ברצפה, המורגשות באמצעות כפות הרגליים. הפלטפורמה המוזיקלית הטיפולית ״סנכרון״ בעיצוב קנת טיי עוזרת להורים ולילדים אוטיסטים לפתח ערוץ תקשורת באמצעות אימפרוביזציה מוזיקלית. חלק זה של התערוכה נהנה מתמיכת המכון האיטלקי לתרבות בתל אביב ושגרירות איטליה בישראל; פורום התרבות האוסטרי תל אביב ושגרירות אוסטריה בישראל.
חלקה השני של התערוכה, להרגיש סאונד (Sense of Sound), נבנה כמיצב מקורי ואינטראקטיבי שיצרו ענת ספרן ולילך שטיאט במיוחד בעבור חלל הגלריה התחתונה. המיצב מורכב משתי מערכות רמקולים ב־16 ערוצים, האחת היקפית והשנייה מוטמעת בגבעה המרכזית. המבקרים מוזמנים לחוות את הסאונד ואת התצוגה החזותית שלו בישיבה ובשכיבה על הגבעה שתתפוס כמעט את כל חלל הגלריה. האמנים – רופרט הובר, גיורי פוליטי, דני מאיר, אלון פרץ, אילן גרין, אוהד פישוף, גלעד כהנא והאחיות לוז – יצרו עבודות סאונד מקוריות המותאמות למיצב, שיתורגמו בתערוכה ליצוגים חזותיים המושפעים מתנועת המבקרים בחלל בזמן אמת.
מבנה המוזיאון יהפוך במהלך חודשי התערוכה למבנה מוסיקלי, תחת הכותרת ארכיטקטורה של סאונד/סאונד של ארכיטקטורה. כ־100 רמקולים שיוצמדו למבנה באמצעות מגנטים ישמיעו צלילים ב־16 ערוצים תוך התייחסות לצורה, לחומר ולסביבה שבה נמצא המוזיאון. את המיצב יצרו ספרן ושטיאט בשיתוף רופרט הוברט, גיורי פוליטי, דני מאיר ואלון פרץ. המיצב ישתנה בהתאמה לשעות היום והמבקרים יוכלו ליצור צלילים שיתווספו לקולות שיופקו מהמבנה. שני המיצבים מתאפשרים בזכות הסיוע של חברת רמקולי מוראל (Morel) הנותנת את חסותה לתערוכה.
עוד יוצגו שתי תערוכות מתוך אוסף המוזיאון, ראשונות בסדרה קבועה שתלווה מעתה את התערוכות השונות שיועלו, תוך התכתבות עם התמה המשתנה שלהן. את שתי התערוכות אוצרת יעל טרגן, מנהלת אוסף המוזיאון. מבעד לרשת היא תערוכת יחיד של הצורפת דנה חכים ברקוביץ׳, שאוספת רשתות של רמקולים משומשים במפעלים לציוד אלקטרוני ובשווקי פשפשים ומשתמשת בהם כמצע לתכשיטים שהיא יוצרת בעשור האחרון. הרשתות, שבמקור שימשו כמעטפת למנגנון הפנימי של הרמקול שנמצא בתוך מערכות סטריאו ועוד, הופכות בידיה של חכים ברקוביץ׳ לתכשיטים אינטימיים שמצד אחד שואבים השראה מקמעות מסורתיים ומצד שני מסמנים אותנו כמו משדרים סמויים. כמו כן, תתאפשר לקהל הצצה ייחודית לתהליך העבודה של חכים ברקוביץ׳ באמצעות האזנה לצלילי מלאכות הצורפות השונות, בהן ניסור, חיתוך, שיוף ומכות פטיש. הצלילים הוקלטו על ידי אמן הסאונד אלעד שניידרמן בזמן עבודתה של ברקוביץ׳ חכים ובאמצעות שיתוף הפעולה הם ממחישים את המורכבות של תהליך הצורפות ככלל ושל תהליך עיבוד הרשתות בפרט.
התערוכה חוזר ב״לופ״ תציג אוביקטים מתוך אוסף המוזיאון שצורתם מבטאת אלמנטים המזוהים עם עולם המוסיקה והסאונד כמו חזרתיות ומקצב. כך, עבודתה של ג׳סיקה סמית׳, ״ריגול מעל סין״, מדגימה חזרתיות שבאה לידי ביטוי בדימוי משוכפל מסורתי לכאורה, אך מלא סתירות ופרטים בלתי צפויים. מנורת ״עולם חדש ואמיץ״ של Freshwest בעבור Moooi, שעוצבה בהשראת ״פיגומי במבוק״, מציגה כבר את הפוטנציאל המבני שמגולם בחזרתיות. אוביקטים אחרים מורכבים ממקטעים משוכפלים שבדומה ללולאות במוזיקה הפופולרית והעכשווית, נערמים זה מעל זה, מצטברים וחוזרים ב״לופ״.
נעילה: 28.10
